גם במוצ"ש יש מעלה בכביצה אם יכול.
מקורות: גם לגבי סעודות שבת וגם לגבי מוצ"ש נזכר בגמ' שבת קיט ע"א, הלשון כזית, אלא שבבה"ג [עמ' קכו] ור"ן [שבת מג סע"ב לגבי שבת, סוכה יב ע"ב מדה"ר לגבי יו"ט] ועוד נזכר כביצה לענין סעודות שבת או יו"ט, ועי' בברכ"י סי' רצא מ"ש בזה, עכ"פ ממה שלמדו הפוסקים דין זה של כביצה מענין סעודה חשובה, עי' במג"א שם, א"כ משמע דה"ה מוצ"ש.
וכך לכאורה יסבור הברכ"י שם עי"ש, וכן מבואר להדיא במחצית השקל שם דבמוצ"ש לכתחילה כביצה, וכן במשמרת שלו' כט כ' לאכול כביצה ועכ"פ כזית עי"ש [לענין תוספת על סעודה שלישית שתעלה לו לסעודת מלוה מלכה].
ואע"ג שבמעשה רב [תוספת מע"ר לט] מבואר שנהג הגר"א למעשה כזית, יש לומר דשמא סבר כן גם בשבת, דהרי הגר"א בביאורו סי' ש' למד חידוש דין ממה שנסמכו בגמ' דין לעולם יסדר וכו' לענין שבת וגם לענין מוצ"ש, וא"כ מסתבר שמשוה אותם גם לענין כזית, וקצת דוחק ליישב דבשעת הדחק דשם סמך על המקילים, דהגר"א הי' לו בד"כ הכרעה.
ואע"פ שבטור כ' לגבי שבת בסי' רצא כזית ולגבי מוצ"ש בסי' ש כביצה היינו משום שבסי' ש נקט לשון הגמ' שם.
אולם בהרבה פוסקים באמת נזכר בסתמא הלשון כזית לגבי מלוה מלכה, ומסתימת דבריהם משמע דנתכוונו כזית כפשוטו, עי' עה"ש סי' ש' ס"ג ועוד שם בשם הא"ר, ובשו"ת רב פעלים ח"ג או"ח סי' לה, וכן יתכן שנקט מצד הסברא בשו"ת רע"י שלזינגר ח"א סי' קיד עי"ש אלא שסברתו מחודשת לחלק במהות האכילה ולחדש מזה הלכה ע"פ הכללים שנתבארו שבשבת ומוצ"ש נאמר הלשון לעולם יסדר ואעפ"כ חיישי' להגאונים משום שבלא כביצה אין בו שיעור קביעות סעודה כנ"ל.
ומ"מ מי שאינו יכול לאכול כביצה משמע במשנ"ב שאפי' בסעודה שלישית יאכל כזית, ראה סי' רצא סק"ב וע"ע סי' תרלט סק"כ.
מק"ט התשובה הוא: 2500 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/2500
