האם במסעדה מברכים ברכת האורח

עוד תוכן קשור:

1. מי שלא בירך ברכת המזון ועבר זמן שיעור עיכול והפסיד את הברכה, האם הפסיד גם ברכת המוציא ואם צריך לברך המוציא שוב דעת המג"א שאם עבר שיעור עיכול צריך לברך גם ברכה ראשונה אם רוצה להמשיך לאכול, אולם האחרונים חלקו עליו, ולכן אם אין מי שיכול להוציא אותו בהמוציא, מעיקר הדין מותר לאכול לחם בלא ברכת המוציא נוספת שספק ברכות להקל, והפתרונות שהזכירו הפוסקים על ספק ברכה שייכים גם כאן, ולצאת מאחר הוא הפתרון המועד ביותר. ואם […]...
2. מי שלא בירך ברכת המזון אחרי שעברו 72 דקות אך הוא עדיין שבע ואינו רעב האם יכול עדיין לברך ברכת המזון אם עדיין שבע, כגון שאכל בסעודה כל צרכו ונמשך זמן שביעתו למשך זמן, באופן זה יכול עדיין לברך ברכת המזון גם אם עברו 72 דקות (ראה או"ח סי' קפד ס"ה ומשנ"ב ס"כ). ומ"מ כמה פוסקים כתבו שלכתחילה אין לאחר את ברכת המזון לאחר 72 דקות, מאחר שלא תמיד אנו בקיאים לומר שאנחנו עדיין שבעים (עי' […]...
3. מה מברכים על מרק ירקות טחון א. אם המרק טחון כולו, במידה והיה טחון מתחילה קודם הבישול יברך עליו שהכל, אך אם המרק נטחן רק עכשיו לאחר הבישול, ראוי לפטור בברכות על מאכלים אחרים, ואם אין לו מאכלים אחרים יברך שהכל. ב. אם יש במרק חלק של ירק שאינו טחון שהתבשל ביחד עם המרק, יברך עליו בורא פרי האדמה, ויפטור גם […]...
4. מה שיש מכסים את המים האחרונים לפני ברכת המזון, האם מועיל לזה לכסות בכוס שקופה מסתבר שכן. מקורות: הנה ראשית כל ענין זה של כיסוי המים אחרונים אין לו מקור כ"כ מן הגמ' והשו"ע, ואינו חיוב מצד עיקר הדין, ועיין דינים והנהגות חזו"א פ"א ה"ו, (אכן יש שהקפידו ע"ז, עיין שע"ת סי' ד' סק"ח וארחות רבינו ח"א עמ' פ"ג), ויש לציין מה שכתב בשו"ת שה"ל ח"ח סי' קס"ח ס"ק ג […]...
5. מי שהלך להתפנות בסעודה וחזר להמשיך לאכול או לברך ברכת המזון, האם מחויב ליטול ידיו ב"פ, או שדי לו בנטילה אחת ועולה לו לנטילה של בית הכסא ולנטילה של המשך הסעודה וכן בנטילה אחת שתעלה לו לנטילה של בית הכסא ושל מים אחרונים במקרה שנוטל ידים שוב באמצע הסעודה להמשיך בסעודה, להמשנ"ב יכול ליטול פעם אחת לשתיהם והחזו"א לכאורה חולק, ובמקרה שנוטל בסוף הסעודה בשביל מים אחרונים יש בזה מחלוקת אחרונים ולמעשה אפשר להקל בזה, ויטול בעמידה ויברך אשר יצר ויתיישב ויברך ברכת המזון. מקורות: ראשית כל לענין נטילה באמצע סעודה כדי להמשיך בסעודה, להמשנ"ב אין חיוב של […]...
6. מי שנוסע בנסיעות של זמנינו האם חייב בתפילת הדרך והאם בזמנינו מברך ברכת הגומל לבני ספרד בני אשכנז מברכים תפילת הדרך על דרך פרסה, ובני ספרד מברכים גם הגומל, והשיעור של פרסה דעת המשנ"ב וכמה פוסקים שהוא לפי מרחק ולא לפי זמן נסיעה, ונחלקו פוסקי זמנינו לענין נסיעות של זמנינו מבחינת כמה עניינים, והנוהגים כהחזו"א יאמרו תפילת הדרך, וכן יאמרו הגומל לבני ספרד, והרחבה נוספת ראה במקורות. מקורות: בתפילת הדרך שיעור […]...
7. האם הישן ביום שינת קבע על מיטתו צריך לברך ברכת התורה ומה הגדר של שינת קבע בזה יש בזה מחלוקת והמנהג שלא לברך והמברך לא הפסיד שכך דעת הרבה פוסקים (ראה או"ח מז יא ומשנ"ב  שם), וכך אני משתדל לברך ג"כ. לגבי הגדרת שינת קבע יש שהורו שהוא חצי שעה (עי' הליכות שלמה פ"ו ס"א, וע"ע לוח ארץ ישראל הושענא רבה בשם האדר"ת). ומ"מ מי שנאנס בשינה אפי' שעה אינה שינת קבע […]...
8. מה דין ישן ביום קודם שנת הלילה או לאחריה או במקום שנת הלילה האם יברך ברכת אלהי נשמה אם ישן שינת לילה רגילה המנהג שאין מברכים בנוסף לכך גם על שינת יום אלא רק על שינת הלילה [ב"י הובא בבה"ל סי' נב], אך במקרה שישן שינת לילה במקום שינת יום יש סברא להקל ולברך ומ"מ נהגו לצאת ממישהו אחר. מקורות: יעוי' בביאור הלכה שם שצירף זה לענין ספק שם שיוכל לסמוך על צירוף […]...
9. עץ שנטעו אותו בשבת במזיד וגדל האם אפשר לברך עליו את ברכת האילנות? לא יברך עליו ובדיעבד אם בירך עליו לא יברך שוב על אילן אחר. מקורות: יש בעיה לברך ברכת האילנות על כזה עץ, דהרי מבואר בפוסקים שברכת האילנות הוא הברכה שמברכים על הגדילה לפני שאפשר לברך שהחיינו (עי' משנ"ב סי' רכו סק"ד בשם הגר"א), והרי שהחיינו אי אפשר לברך על פרי שעומד לאיבוד ככלאי הכרם [יעוי' […]...
10. אילן שנטעו גזלן בקרקע שאינה שלו האם יברך עליו ברכת האילנות או לא יעוי' בתשובה הסמוכה לענין אילן שננטע בשבת שאין ראוי לברך עליו מכיון שיש כמה פוסקים שכתבו שאי אפשר לברך שהחיינו על אילן שנטעוהו כנגד רצון ה' ולכן יברך על אילן אחר, ולפי זה גם על אילן של גזל, כמו שמצינו שגם גזל שמועיל קנין לכתחילה אין ראוי לברך עליו לענין מצוות מכיון שיש בזה מחלוקת […]...