מה דין ישן ביום קודם שנת הלילה או לאחריה או במקום שנת הלילה האם יברך ברכת אלהי נשמה

מקורות:

יעוי’ בביאור הלכה שם שצירף זה לענין ספק שם שיוכל לסמוך על צירוף זה שישן ביום כדי שיוכל לברך, עי”ש, וא”כ גם בענייננו שנראה [במ”ב סי’ מו סקכ”ד] שעיקר הסברא לומר שהניעור כל הלילה מברך אע”פ שספק ברכות להקל מ”מ כשיש לצרף ענין זה א”כ שפיר דמי, ובפרט שיש גם סברת הגרע”א כעי”ז [במשנ”ב סי’ מז] לענין ברכה”ת, ואע”פ שבברכה”ת מצינו להדיא בראשונים שיש צד שמברך על השינה בלא הלילה, אבל באלהי נשמה יש לדחות דהספק האם הלילה קובעת או שניהם קובעים, מ”מ גם אם נדחה כן יש כאן צדדים אחרים לסמוך עליהם, ומ”מ נהגו לצאת מאחר, וכך נכון בכל ספקי ברכות כשיכול לצאת מאחר עדיף.

ויש קצת בנותן טעם ליישב המנהג למה נהגו לצאת מאחר, דהרי כיון שישן ביום אחר ברכת מחיה המתים נכנס לעוד ספק כמ”ש בבה”ל הנ”ל וא”כ אחר שכבר יש כאן ב’ ספקות שלא יברך כבר אינו פשוט כ”כ, ובפרט שגם האחרונים שסוברים שדין אלהי נשמה כשאר ברכות השחר שמברך על הבריאה מ”מ מודים הם שיש ראשונים שחולקים לענין כל ברכות השחר וממילא אפשר דיש לצרפם במקום שיש עוד צדדים, ולכן מחמת שיש כאן כבר ב’ ספקות לפטור יש להצדיק קצת מנהג זה.

לחץ כאן כדי לקרוא את התשובה בגירסת הדפסה בגליון שבוע 12

מק"ט התשובה הוא: 4936 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/4936

התמונות האוטומטיות הוסרו זמנית.