צריך רב עם סבלנות כמבואר בתענית ח' שצריך רב מסביר פנים, ובאבות שנינו לא הקפדן מלמד.
ובר' פרידא מצינו בעירובין נד שהסביר לתלמידו ד' מאות פעמים ושוב ד' מאות פעמים ובשכר זה זכה לשכר גדול.
כמו"כ צריך רב שיש לתלמיד חשק ללמוד ממנו כמ"ש בילקו"ש לעולם ילמד אדם ממי שהוא חפץ (וע"ע ע"ז יט ע"א), ובעירובין מ' אי' שלא מן הכל זוכה אדם ללמוד.
צריך רב שכפוף לו כדי שיוכל לכוונו באורח חיים, וכמו שאמרו שכל זמן שלא הרגו שלמה לשמעי לא נשא את בת פרעה, ומשם למדו שאם כפוף לרבו ידור בשכנות לרבו.
צריך לדעת את רמת וערך עצמו כשבא לבחור לעצמו רב, וכמ"ש המאירי שלא לחינם יש שרי עשרות ושרי חמישים וכו' אלא כדי שהאנשים שמתאים להם שרי עשרות ילכו לשרי עשרות ולא כולם ילכו לגדולי הדור לפני שהולכים לרבנים המתאימים להם, ויש בזה גם ענין שאין רב שמספיק לכל העם גם אם ירצה, וגם שגדול הדור אין זמנו פנוי לכל העם, ומלבד זאת לפעמים יש דוקא ענין לאיש פשוט ללכת לרב לפי מעלתו שיוכל להבין את המצב שלו טוב יותר.
כמו"כ חשוב רב שיודע את התורה ובעל סברא נכונה וישרה לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא, וכמ"ש הגר"א שאפי' בראשונים כל הגדול בסברא ישרה גדול מחבירו.
וכמובן שבבחירת רב לא די בכך שהוא מוכר בתקשורת כרב או שיש בבעלותו מוסד או תפקיד, והדברים פשוטים ורק שד"ת צריכים חיזוק בכל יום.
כמו"כ יש לשים לב (וביתר שאת בדורינו) שהרב בעל השקפה נכונה וכפוף בהשקפתו לחכמי הדור המובהקים (וגדולי הדור המובהקים הם בד"כ המקובלים והמוחזקים כגדולי הדור על ידי רוב ת"ח שבדור) דלפעמים במעט השקפה שאינה נכונה וחוטא אחד יאבד טובה הרבה, וכעין מה שידוע משל החזו"א על העיגול בתוך עיגול וכו'.
כמו"כ צריך רב יר"ש שיוכל לקבל ממנו יר"ש כמ"ש בחגיגה טו אם הרב דומה למלאך ה' צבאות ילמדו תורה מפיהו, וכדי לסבר את האוזן יש להמחיש שכמובן לא די בקבלת תעודה או בעצם אבחנת האיש כתלמיד בעל כשרון מבריק, ואפי' ידיעות וירא"ש לא בהכרח שמספיק כדי להורות הוראה, שכן יש עוד דינים למי מותר להורות, כמו יש מקומות שנזכר דין בן מ' (עי' סוטה כב ותוס' שם) וקבלת רשות (עי' סנהדרין ה ע"ב) ועי' בשו"ע יו"ד ששם נתבארו דינים אלו (ויש לשים לב שגם לא כל מי שמשיב לשאלות בדעתו בזה להורות הוראה וע"ע הוריות ב ע"א ועוד).
כמו"כ חשוב לשים לב שיהיה רב זמין להשיב כשצריך לשאול, ואין הגדרה קבועה מה שיעור הזמינות שצריך לזה אלא כל אחד לפי רמת הזמינות שהוא צריך, לפי כמות השאלות שמתעוררות, תדירות השאלות, ונחיצותן, ובעוד שלאחד יוכל להספיק זמינות של פעם בשבוע, מאידך יש מי שיצטרך רב שיוכל לפנות אליו בכל שעה.
ומכיון שתשובה זו נכתבה ליהודי יקר שזכה להכיר התורה ולשוב לכור מחצבתו, לכן הוצרכתי לפרט יותר.
לתשובה זו פורסמו 2 תגובות. לצפיה בתגובות לחץ כאן.
מה המשל של החזון איש על עיגול בתוך עיגול?
לענין מה שביררתם מהו המשל של עיגול בתוך העיגול, הרעיון של השרטוט הוא כעין נקודה מרכזית בעיגול ששם מובא החסרון המרכזי וכל המעלות שמסביב עם בעצם אחרי החסרון המרכזי כך שכאשר החסרון הוא בדעת הוא נחשב חסרון מרכזי המבסס את אישיותו והמעלות אינם מבטלים ממנו חסרון זה, (וכמובן שלא כל שיטה עצמאית הופכת אדם לבלא כלום, אבל אם ניקח מקרה קיצוני לצורך הענין אם הוא כופר, הרי הוא כופר בעל כשרון, כופר מתמיד, כופר בעל ידיעות, כופר מזכה הרבים, וע"ז הדרך).
המעשה הובא ברשימות תלמידי הגריג"א (ממגד גרש ירחים מט עמ' ב) בזה"ל, שמעתי ששאלו פעם את החזו"א בדבר שתי הצעות בשידוכים, האחד היה ירא שמים ומתמיד ובעל מידות טובות אבל לא היה לו שכל, והשני היה פחות ממנו אבל היה בעל שכל, איזה שידוך עדיף, ולקח החזו"א עט וצייר עיגול ומסביב כתב את כל המעלות התמדה יראת שמים מידות טובות וכו' ובאמצע העיגול כתב א נאר (כ"ה ברשימות מדוייקות יותר, ופירושו טיפש בלשון אשכנז), והראה החזו"א ואמר אם אין לו שכל אזי ההתמדה היא בלא שכל והיראת שמים היא בלא שכל והמידות הטובות הם בלא שכל, ובאמת זוהי גמרא מפורשת נדרים מא ע"א דדא ביה כולא ביה דלא דא ביה מה ביה דא קני מה חסר דא לא קני מה קני, והיינו שאדם שאין בו דעה ושכל נחשב שאין לו כלום כי הדעה זה השכל וכשאדם מתנהג על פי השכל כל הנהגתו היא אחרת עכ"ל.