הנה המשנ"ב בסי' קעא חילק בין פת שהזריקה בו אסורה בכל גווני לבין שאר מיני אוכלין שאיסור הזריקה שלהם הוא רק באופן שנמאסין או נפסדין, כגון ע"ג מקום מלוכלך או באוכלין רכין שנמאסין בזריקתן, וע"ש במקור הדברים בב"י שכך דעת התוס' והרא"ש ואילו לעיל מינה הרי"ף ורב האי ואפשר ג"כ הרמב"ם שלא חילקו בין פת לשאר אוכלין ואולי גם הרשב"א בשם תוס' שהיו לפניו.
והנה לגבי זריקת חיטין מבואר בסי' הנ"ל מהתוס' גופייהו שהקילו בזה בזריקה במקום נקי, וזה אף דשייך לאכול גרעיני חיטה כמבואר בברכות לו ע"א, ואף יש להם חשיבות של פרי שאין מברכין עליו שהכל אלא בפה"א (עכ"פ בזמן הגמ' ולענין זמנינו כתבתי בזה בתשובה אחרת), מ"מ חשיבות של לחם אין לזה, ובעלמא הזכירו הפוסקים (ש"ך יו"ד סי' פח סק"ב וסי' קיב סקכ"ו ועוד) הלשון דעל הלחם יחיה האדם.
והנה דעת רוב האחרונים ומכללם החי"א וקצש"ע (כמו שהרחבתי בנידון זה בתשובה אחרת) שאם בירך על הפת הבאה בכסנין המוציא יצא, ומבואר משיטתם שפת הבאה בכסנין הוא ג"כ בכלל לחם, ולפי שיטתם גם פת זו תהיה בכלל פת לענין כבוד הפת שיהיה אסור לזרקו לדידן אפי' באופן שאין מפסידו.
אולם יש מהאחרונים שסברו דאין יוצא בברכת המוציא בפת זו ומבואר דס"ל דאין זה פת ורק אם קבע עליה סעודה עשאה כפת לעצמו, אבל כל עוד שלא אכלה אין לזה דין פת, וממילא לאותם פוסקים לא יהיה בזה לכאורה איסור זריקה כמו בלחם.
לתשובה זו פורסמו תגובה אחת. לצפיה בתגובות לחץ כאן.
מק"ט התשובה הוא: 122478 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/122478
להרה"ח חו"ב רבי עקיבא משה סילבר שליט"א
אחדשה"ט באה"ר ובהערכה אמיתית וכנה להתמסרות מיוחדת וכה נפלאה להשיב לעם השם דבר ה' זו הלכה בינה מדע וחכמה דרך אשר ילכו בה לעבוד להשי"ת וית"ש
שאלתי היא האם יש צורך וענין מן הדין לנהוג כבוד ג"כ במיני פת הבאה בכסנין ולא להשליך לאשפה כך בבזיון ללא שקית
ובאופן כללי מה הדין בנהיגת כבוד בפת באופן כבר שנתייבש ואינו ראויי שוב לאכילה [מצוי מאוד שרואה פת כזו שמושלכת ברחוב בבזיון - וכבר אינה ראויה לאכילה כלל] האם יש חיוב לנהוג כבוד בה
?
בברכה ברכת הדיוט
כחו"ט בספשצ"ג
הצעיר
מרדכי מיכאל עסיס ס"ט
א"ה התשובה נחלקה ל-2
https://shchiche.com/122478
https://shchiche.com/122477