לכבוד הרב הגאון רבי עקיבא משה סילבר שליט"א
שלום רב ותודה רבה
שאלה: שמעתי במצוות מחיית עמלק, שלאו דווקא זרע עמלק מצווה למחותו, אלא כל אומה שנלחמת נגד ה' ועמו – שהולכת בדרכו של עמלק, מצווים אנו למחותם מדין מחיית עמלק.
והביאו ...קרא עוד
לכבוד הרב הגאון רבי עקיבא משה סילבר שליט"א
שלום רב ותודה רבה
שאלה: שמעתי במצוות מחיית עמלק, שלאו דווקא זרע עמלק מצווה למחותו, אלא כל אומה שנלחמת נגד ה' ועמו – שהולכת בדרכו של עמלק, מצווים אנו למחותם מדין מחיית עמלק.
והביאו ראיה מהגרמנים ימ"ש שהיו בני יפת, ולמרות זאת אומרים שהם עמלק.
האם נכון הדבר?
שאלה: האם יש עניין להחמיר בשביתת כלים ולהפקירם מערב שבת.
שאלה: על מה סמכו להדליק מערב שבת מאוורר וכדו', שמשמיע קול כשדולק, הא כל דבר שמשמיע קול – אסור להפעילו אף מערב שבת, כדמוכח שבת יט:
שאלה: רש"י שבת יט: דארגיז - אדם אחד היה, אמגושי, שבנה לאותה העיר, ורב המנונא דר בה, ועדיין מערת קבורתו קיימת שם, כך מצאתי בתשובה.
וצ"ב, מאי נפקא לן במערתו, אם שם או לא?
שאלה: האם כשנתארך שרביטו של אחשוורוש – נעשה כבד כמו שרביט באורך זה, או לא?
שאלה: מגילה כז: ולרבי מאיר היכי דיירי בה, וצ"ב, מדוע לא משלמים על מה שדרו שם דמי שכירות?
שאלה: במצוות מחיית עמלק, צ"ב – וכי אין להם בחירה?
שאלה: לרמב"ם דסבירא ליה, דכל מעשה כישוף וכדו' לית בהו כלום, ואין בהם שום כוח, אם כן – כיצד יצא העגל?
שאלה: האם גדי שבים – מותר לבשלו בחלב, מדאורייתא ומדרבנן?
שאלה: "ויחל משה וכו' ויתן על פניו מסווה" – וצ"ב, כיצד ידע שקרן אור פניו, ששם על פניו מסווה? הא כתיב, "ומשה לא ידע כי קרן עור פניו"?
שאלה: יש לי ראיה שמשה לא הסתכל במראה לכוון התפילין, דאל"כ – היה יודע שקרן עור פניו, וקרא כתיב "ומשה לא ידע" וכו'.
שאלה: תרומות פ"ט מ"ה "מאה לגנה של תרומה ואחת של חולין כולן מותרין בדבר שזרעו כלה אבל בדבר שאין זרעו כלה אפילו מאה של חולין ואחת של תרומה כולן אסורין": צ"ב, מדוע הא ספק דרבנן לקולא.
שאלה: מבואר בגמרא, דזמן ק"ש - זהו זמן שכיבה וקימה.
מה יהיה הדין אם כל העולם יְשַׁנּוּ את שעת קימתם – האם ישתנה זמן ק"ש? ואם לאו, מאי טעמא?
שאלה: שו"ע סימן נח "יש אומרים אם לא קרא קריאת שמע של ערבית יש לה תשלומין בשחרית שקורא שתי פעמים, וכן אם לא קרא של שחרית יש לה תשלומין בשל ערבית שתים".
מה כוונתו "לא קרא" – האם לא קרא כלל, או לא קרא בזמנה?
שאלה: שבת כד: רבא אמר: אמר קרא הוא לבדו יעשה לכם, הוא - ולא מכשירין, לבדו - ולא מילה שלא בזמנה, דאתיא בקל וחומר.
וצ"ב, ממה נפשך: אם קיבלה מרבו – הא ודאי ק"ו טוב הוא.
ואם לא קיבל מרבו – ק"ו זה.
ודאי שלא יעשהו מעצמו, ואין צריך קרא לאפוקי מק"ו זה, דהא אין אדם דריש ק"ו מעצמו.
שאלה: מוכח בשבת כז.
שהמילה "או" באה לרבות.
וצ"ב, אם כן – אמאי במכות דרשינן "בת אביו או בת אמו, אבל בת אביו ובת אמו לא" – הרי אדרבה "או" באה לרבות?
שאלה: מעטפה ששלחו בה דברי תורה – האם צריך לגונזה?
אהרן אריה כהן
***
תשובות
בס"ד
שלום רב וכט"ס
שאלה: שמעתי במצוות מחיית עמלק, שלאו דווקא זרע עמלק מצווה למחותו, אלא כל אומה שנלחמת נגד ה' ועמו – שהולכת בדרכו של עמלק, מצווים אנו למחותם מדין מחיית עמלק.
והביאו ראיה מהגרמנים ימ"ש שהיו בני יפת, ולמרות זאת אומרים שהם עמלק.
האם נכון הדבר?
תשובה: הגרמנים הם מבני עשו כמש"כ במגילה ו' עי"ש וביומא ט' ובהגר"א ויעב"ץ, ויש איזו משמעות בחז"ל שמצוות מחיית עמלק נסובה על בני עשו, עי' בפסיקתא דר"כ פיסקא ג' זכור.
ומ"מ גם לזה לא מסתבר שדין המחייה להלכה למעשה הוא על כל בני עשו [כמו"כ א"א לדעת בפרטות על כאו"א מביניהם ובכל דור ודור].
שאלה: האם יש עניין להחמיר בשביתת כלים ולהפקירם מערב שבת.
תשובה: באופן שהוא ודאי מותר לכל הפוסקים לכאורה אין להחמיר כדעת ב"ש דקי"ל שהלכה כ"ה ואסור לעשות כב"ש, אך בענייני שביתת כלים במקומות שמחלוקת הפוסקים מה הדין יהיה בכל דבר נידון בעצמו.
שאלה: על מה סמכו להדליק מערב שבת מאוורר וכדו', שמשמיע קול כשדולק, הא כל דבר שמשמיע קול – אסור להפעילו אף מערב שבת, כדמוכח שבת יט:
תשובה: אפשר שסבורים שאינו ניכר כ"כ, וגם אם ניכר הקול הרי הכל יודעין שלא הדלוקוהו בשבת, עי' ברמ"א סי' רנב ס"ה, ושו"ע סי' שלח ס"ג, מהר"ם שיק או"ח סי' קנ"ז, מנח"י ח"א ס' קח סק"ו, שו"ת שערים המצויינים בהלכה או"ח סי' פ' סק"ג, שבט הלוי ח"א סי' מז, ובספר דף על הדף שבת יח ע"א.
שאלה: רש"י שבת יט: דארגיז - אדם אחד היה, אמגושי, שבנה לאותה העיר, ורב המנונא דר בה, ועדיין מערת קבורתו קיימת שם, כך מצאתי בתשובה.
וצ"ב, מאי נפקא לן במערתו, אם שם או לא?
תשובה: מביא ראיה שפירושו בגמ' נכון הוא, שהרי מערת קבורתו קיימת והכל יודעים שהוא בנה את העיר וזה ראיה שאין פירוש זה השערה בלבד אלא מציאות ידועה וקיימת.
שאלה: האם כשנתארך שרביטו של אחשוורוש – נעשה כבד כמו שרביט באורך זה, או לא?
תשובה: לא שמעתי הכרח בדבר לכאן ולכאן.
שאלה: מגילה כז: ולרבי מאיר היכי דיירי בה, וצ"ב, מדוע לא משלמים על מה שדרו שם דמי שכירות?
תשובה: הנה בודאי שכל אחד יכול להתנות תנאים במכירה ועפ"ז יוכל להיות בכל מקרה הדין שלו, אבל מ"מ המכירה הנזכרת כאן היא באופן זה, ודנו כאן לפ"ז, והטעם שהם עושים באופן כזה הוא משום ששוה למוכר למכור מפפני שצריך את הכסף, אע"פ שבמידה וירצה את זה חזרה יפסיד את הבית לזמן קצוב הזה [ובס"ה באו"ה על החזקה של כסף גם משלמים, אלא שהתוה"ק אסרה עלינו, אבל באופן המותר לעשות לטובת ב' הצדדים [להדעות שצד אחד בריבית מותר] לא יהיה בזה איסור.
וכמו"כ המוכר עצמו בשעת המכירה הרי סבור שהוא לא יפקיע אח"כ המכירה שוב, ולכן לא אכפת ליה להתנות כן.
שאלה: במצוות מחיית עמלק, צ"ב – וכי אין להם בחירה?
תשובה: הם בחרו לעצמם ונגזר עליהם מה שהם בחרו לעצמם, עי' בפסיקתא דר"כ פיסקא ג – זכור, כתיב לא תתעב אדומי וכו'.
וכמש"כ הרמב"ם על פרעה שאיבד הבחירה שלו ע"י מה שעשה מתחילה.
שאלה: לרמב"ם דסבירא ליה, דכל מעשה כישוף וכדו' לית בהו כלום, ואין בהם שום כוח, אם כן – כיצד יצא העגל?
תשובה: יש כבר הרבה קושיות מדברי חז"ל על הרמב"ם, עי' בס' נשמת חיים, ואין אנו צריכין לתרצם אחר שכבר הגר"א בסכינא חריפא הכריע שאין הלכה כהפלוסופי' בזה כלל ואכמ"ל ועי' בס' משנת החלומות ובס' הגאון מה שהביאו בכל זה.
שאלה: האם גדי שבים – מותר לבשלו בחלב, מדאורייתא ומדרבנן?
תשובה: מן התורה אינו מין גדי, דאטו איסורי האכילה שיש בבהמות טמאות ביבשה יהיו אסורות בים כשיש להם סימני טהרה, ועי' ב"ק נד ע"א בעי רחבה המנהיג בעיזא ושיבוטא מהו מי אמרינן כיון דעיזא לא נחית בים ושיבוטא לא סליק ליבשה לא כלום עביד או דלמא השתא מיהת קא מנהיג, ותוס' בע"ז לט ע"א כתבו ע"פ גמ' זו שהוא עז של ים, ואעפ"כ חזינן שאינם מין אחד.
ועי"ש בתורת חיים שכתב, לא ידענא מנא להו דשיבוטא היינו עז של ים דאדרבא התם משמע דשיבוטא לאו היינו עיזא אלא מין אחר וקמיבעי ליה חי הוי כלאים בכהאי גוונא מי אמרינן כיון דעיזא לא נחית בים ושיבוטא לא סליק ליבשה לאו כלום עביד או לא כדאיתא התם וכ"כ הרמב"ם בפרק ט' מהלכות כלאים דשיבוטא לאו מין בהמה הוא אלא מין חיה שבים היא ע"כ.
שאלה: "ויכל משה וכו' ויתן על פניו מסווה" – וצ"ב, כיצד ידע שקרן אור פניו, ששם על פניו מסווה? הא כתיב, "ומשה לא ידע כי קרן עור פניו"?
תשובה: המסוה הניח רק לאחר שהבין כן מן העולם כמבואר בפסוקים.
כדכתיב (ס"פ כי תשא): וַיְהִי בְּרֶדֶת מֹשֶׁה מֵהַר סִינַי וּשְׁנֵי לֻחֹת הָֽעֵדֻת בְּיַד מֹשֶׁה בְּרִדְתּוֹ מִן הָהָר וּמֹשֶׁה לֹֽא יָדַע כִּי קָרַן עוֹר פָּנָיו בְּדַבְּרוֹ אִתּֽוֹ, וַיַּרְא אַֽהֲרֹן וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת מֹשֶׁה וְהִנֵּה קָרַן עוֹר פָּנָיו וַיִּֽירְאוּ מִגֶּשֶׁת אֵלָֽיו וגו', ורק אח"כ נאמר, וַיְכַל מֹשֶׁה מִדַּבֵּר אִתָּם וַיִּתֵּן עַל פָּנָיו מַסְוֶֽה.
שאלה: יש לי ראיה שמשה לא הסתכל במראה לכוון התפילין, דאל"כ – היה יודע שקרן עור פניו, וקרא כתיב "ומשה לא ידע" וכו'.
תשובה: מי שהוא חכם מובהק כמשה ובודאי קים ליה שיודע לכוין התפילין בעצמו בלבד פשיטא לכו"ע שאין ענין שיסתכל במראה.
ויש להוסיף עוד, דהנה קי"ל שרק מי שישנו בכתיבה יכול לעשות תפילין, וגם אם הניח משה תפילין שעשה בעצמו קודם מתן תורה אבל מ"מ אח"כ הרי כבר היה מחוייב בדבר והיה צריך לעשות לבד, ונהי שדבר פשוט שמשה היה מניח תפילין כל היום [שהרי מי שאינו חולה מעים חייב להניח כל היום כמבואר בשו"ע ובביאור הלכה, ומשה לא כהתה עינו ולא נס ליחה (דברים לד, ז), וגם לא יצאה ממנו רוח סרוחה מעולם, כמו שאמרו חכמים במדרש גבי פטירת משה], אבל בדקות האלו שירד משה מן ההר עד שבאו אליו בודאי שלא הספיק עדיין לעשות תפילין.
כמו"כ מי אמר לך שמדובר כאן באור גשמי שאפשר לראותו במראה, ועי' בהר"מ בהקדמתו לספר המורה ותבין.
שאלה: תרומות פ"ט מ"ה "מאה לגנה של תרומה ואחת של חולין כולן מותרין בדבר שזרעו כלה אבל בדבר שאין זרעו כלה אפילו מאה של חולין ואחת של תרומה כולן אסורין": צ"ב, מדוע הא ספק דרבנן לקולא.
תשובה: בהרבה מאוד מקומות אין אומרים ספק דרבנן לקולא, עי' בכללי הש"ך יו"ד סו"ס ק"י, ובתערובת בפרט שנקטינן על המעורב כאילו הוא איסור, עי' בד"מ יו"ד סי' ק"י ושאר נו"כ שם.
שאלה: מבואר בגמרא, דזמן ק"ש - זהו זמן שכיבה וקימה.
מה יהיה הדין אם כל העולם יְשַׁנּוּ את שעת קימתם – האם ישתנה זמן ק"ש? ואם לאו, מאי טעמא?
תשובה: אומרים בשם הגרי"ח זוננפלד שבאמת משתנה כהיום מזמן הגמ', אבל סוגיין דעלמא אינו כן, ומסתימת כל הפוסקים שדנו בזמני היום לענין זה נראה שלא ס"ל מהחידוש הזה, ובאמת יל"ע בזה, ומ"מ להלכה א"א להקל בזה.
שאלה: שו"ע סימן נח "יש אומרים אם לא קרא קריאת שמע של ערבית יש לה תשלומין בשחרית שקורא שתי פעמים, וכן אם לא קרא של שחרית יש לה תשלומין בשל ערבית שתים".
מה כוונתו "לא קרא" – האם לא קרא כלל, או לא קרא בזמנה?
תשובה: הכונה לא קרא בכלל, וזה קאי על מה שנתבאר בסעי' שקודם זה [סעי' ו'], שיקרא באותו יום, וע"ז אמר שוב שאם לא קרא כלל באותו יום משלים ביום שלאח"כ.
שאלה: שבת כד: רבא אמר, אמר קרא הוא לבדו יעשה לכם, הוא - ולא מכשירין, לבדו - ולא מילה שלא בזמנה, דאתיא בקל וחומר.
וצ"ב, ממה נפשך: אם קיבלה מרבו – הא ודאי ק"ו טוב הוא.
ואם לא קיבל מרבו – ק"ו זה.
ודאי שלא יעשהו מעצמו, ואין צריך קרא לאפוקי מק"ו זה, דהא אין אדם דריש ק"ו מעצמו.
תשובה: אדרבה ברפ"ו דפסחים מבואר שאדם דורש ק"ו מעצמו ורק גז"ש אין אדם דן מעצמו.
שאלה: מוכח בשבת כז.
שהמילה "או" באה לרבות.
וצ"ב, אם כן – אמאי במכות דרשינן "בת אביו או בת אמו, אבל בת אביו ובת אמו לא" – הרי אדרבה "או" באה לרבות?
תשובה: הכא מענינא דקרא והכא מענינא דקרא, שהייתור בא להוציא ממה שהיה בלא הייתור.
שאלה: מעטפה ששלחו בה דברי תורה – האם צריך לגונזה?
תשובה: יל"ע בזה, ומ"מ לא נראה שייחדו זה לקביעות אלא רק לפעם אחת, כמבו' במשנ"ב גבי סודר שצרר בו תפילין פ"א שא"צ לגונזו, וגם המעטפות הללו הרי לא התכוונו לשימוש קבוע, במקרה רגיל, וגם לא נראה שנהגו רוב העולם לגנוז המעטפות.
בברכה מרובה
***
