Frequently Asked Questions and Answers found in Halacha

Rabbi Akiva Moshe Silver

The one who read the parasha and did not mean the mitzvot of two years of the Bible, is it out of the question or should one recite the mitzvot of two years of the Bible again?

There is a disagreement among the arbitrators in this if it came out and deserves to be felt and read again, and the Michael in this has someone to trust that this is the opinion of the majority of the arbitrators.

Sources: The opinion of the Radbaz was cited in MA C. S. and the Parach Teft Damtzot Darbanan A.C. was referred to retrospectively, and was cited in M.S. 2 S.S.K. R. B. Teft, and A.S. in PMG, and A.E. in P.M.G. which was brought in the Behal C. S. and Bashel Avraham set Skag, and this is how it comes out that in Darbanan Mitzvot A.C. Kona, the opinion of the Osh in Behal Bisi s, and this is apparently how the opinion of the preparation 3 in the BHL there should come out according to the account that I will write below for the purpose of doubt and proof, and also in the BH 108 in the opinion of the column, except that the Ma'am wrote there that the Shu'a and the Gara disagree on this, And it is necessary to discuss what the halacha is about this, on the other hand it is a dispute in Darbanan and according to the scribes he followed the Mikkel Kamash 17 7, and in particular Drova Makilin, and on the other hand the Shu'a and the Gara Rabbi Govriyahu, and I. Yavmoth Yad 11, and 11 7. There for the matter of years there are two parts and one is greater or there is a majority on one of the sides.

And who is it in Shear HaZion, Tertz Ma 20 that we ruled in the SS that there is no division between Dauriita and Darbanan, and we were what the MAB took in his language in the SS but etc. It is unlikely that she did.

And who is the God in the Bible who pretends blessings on a mitzva dauriita when it is not due to the blessing in accordance with the law of doubting blessings, meaning a complete debdarbanan that is not a blessing on a dauriita Pshita who will no longer bless according to the law doubtful blessings, and perhaps in the doubt of blessings the more severe, and therefore in the blessings he did not decide to be strict in the drabbanan and bless when it was not due , and it is also possible in the word of the blessing itself that it is not often that he blesses for the mitzvah and we do not mean any blessing, and his actions prove it as in the Mishnah of the Hebrew Bible there in the name of the HI according to the Jerusalemite, and it is only common that it was not because of the mitzvah that he did that the Mishnab was satisfied with that if he blessed.

Therefore, the Meiri of the Mishnav are not without consideration in the blessing itself.

מק"ט התשובה הוא: 2848 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/2848

עד כמה התשובה הזאת היה שימושית?

לחץ על כוכב כדי לדרג אותו!

דירוג ממוצע 0 / 5. ספירת קולות: 0

אין הצבעות עד כה! היה הראשון לדרג את הפוסט הזה.

We are sorry that this post was not useful for you!

Let us improve this post!

Tell us how we can improve this post?

!trpsttrp-gettext data-trpgettextoriginal=9703!trpen7 Answers!trpst/trp-gettext!trpen

  1. נלענ"ד, דלא שייך כלל דין "מצוות צריכות כוונה" אלא בתקנות שתוקנו מעיקרא במניין, כגון נ"ח נט"י, ברכות, שופר היו"ט שני וכדו',
    אבל נראה שרוב הדברים שבתלמוד כגון זה וכגון עוד דברים רבים, שאמורא או תנא מסויים אומר שיש לנהוג כך, אין זה בגדר תקנת חכמים אלא הנהגה בעלמא (שאולי מצד חשיבותה נחשבת כחיוב), ובמהלך הדורות קיבלו עליהם דין זה (כגון בעצם קבלת התלמוד) ומאז נעשה כחובה, אך מעולם זו לא תקנה שתוקנה במניין.
    לעצם החקירה בכוונת מצוות דרבנן, הרי זו חקירה ידוע בהגדרת מצוות דרבנן, האם כל עניינם הוא כבוד חכמים וכל מצוות דרבנן נחשבות כמצוה אחת, או דלמא כל מצוה דרבנן נחשבת כמצווה בפ"ע, וראיתי שבספר דרך הקדש לגרמ"א עמיאל זצ"ל, וכן בספר שארית יוסף (וורמן) ח"ג, כיוונו בזה לדבר אחד ותלו בזה מחלוקת הרמב"ם והרמב"ם בעניין גדר לא תסור.
    אבל לכאורה לעניין גדר מצוות צריכות כוונה אין לזה שייכות, דלא מצינו כוונה אלא להוציאו מכלל מעשה רשות, כגון שהיה קורא בתורה והגיע זמן המקרא, או תוקע לשיר, אבל לא מצינו בשום מקום שמצד מצוות צריכות כוונה יצטרך כוונה לעניין תוכן המצוה.

!trpsttrp-gettext data-trpgettextoriginal=9716!trpenLeave an answer!trpst/trp-gettext!trpen

!trpsttrp-gettext data-trpgettextoriginal=9716!trpenLeave an answer!trpst/trp-gettext!trpen

!trpsttrp-gettext data-trpgettextoriginal=9723!trpenRelated Questions!trpst/trp-gettext!trpen