על מה יש לשוב בתשובה אחר הפרעות של שמחת תורה תשפ"ד

עוד תוכן קשור:

1. שמחת התורה בחמישה עשר באב בענין השמחה של ט"ו באב נאמר בגמ' תענית דף ל"א א' וז"ל: רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו יום שפסקו מלכרות עצים למערכה וכו'. כלומר שבאותו היום הפסיקו לכרות עצים למערכה ולכך יכלו הפועלים לשוב ללימוד התורה, ולפיכך [לדעה זו] יום ט"ו באב נחשב יום טוב. המהרש"ל (בים של שלמה סוף פרק מרובה סי' לז) למד […]...
2. האם אפשר לברך לעסוק בדברי תורה לפני שעוסק בהחזקת תורה וזיכוי הרבים לא ראיתי התייחסות מפורשת לשאלה זו בדברי הפוסקים, אבל מסתימת דבריהם בברכות יא ע"ב ושו"ע או"ח סי' מז משמע שברכת התורה צריכה להיות דוקא לפני לימוד אחד מחלקי התורה כמקרא משנה וגמרא וכו', וכך מסתבר, ומי שיאמר אחרת יש בזה חידוש גדול מאוד.ובפרט שיש דעות בגמ' שרק על חלקי תורה מסויימים אפשר לברך כגון מקרא […]...
3. האם מותר לעיין בדברי תורה בשבת כשבכוונתו לכותבם אחר שבת מותר. עי' בתשובה אחרת (לגבי הוצאת אוכל ממקפיא בשבת לצורך חול) שציינתי כמה סתירות בגדרי מכין מהמשנ"ב לכאן ולכאן והיוצא בזה שדבר שאינו מעשה כלל אלא הסתכלות בעלמא מותר אם אינו ניכר שעושה לצורך חול, ודבר שיש בו מעשה אפילו מעשה כל דהוא מותר רק אם יש בו לכל הפחות קצת צורך שבת או הנאה […]...
4. כשיש רוב נגד חזקת ממון האם הולכים אחר רוב או אחר חזקת ממון אין הולכין בממון אחר הרוב להוציא מחזקת ממון, ומ”מ מצאנו בכמה מקומות יוצא מן הכלל, כגון בהוצאת ממון ע”פ דעת רוב הדיינים, וכן באבידת אדם שנמצא אסופי בעיר שרובה ישראל וכן י”א שספק ספקא מועיל להוציא ממון אע”פ שיש אומרים שהוא מטעם רוב, וכן יש סוברים שמנהג נגד חזקת ממון הוא מדין רוב. וכן בעוד […]...
5. האם דברי הרמ"א שבאב התובע את בנו לא הולכים אחר הנתבע הוא רק בתובע באותה העיר או גם בעיר אחרת, וכמו כן האם דברי החולקים על הרמ"א וסוברים שבאב התובע את בנו ג"כ הולכים לב"ד אחר הנתבע האם הוא רק באותה העיר או רק בעיר אחרת או בכל אופן כל הנידון הוא רק אם רוצה האב לדון בעירו והבן רוצה לדון בעירו, אבל אם הבן רוצה לדון בעירו של האב בב”ד אחר לא שייך לנידון זה, והרי זה כשאר דין תובע ונתבע שגרים באותה העיר, ובאופן זה אם האב רוצה לדון בב”ד הקבוע והמקובל של המקום באופן שנהגו להידיין אצלם הרי זו זכותו, ואם […]...
6. למה במאכלים אחרים וכן בתערובת יין ושכר לענין הברכה מהלכין אחר רוב ולענין יין מצינו שיש דעות ואופנים שבתערובת יין עם מים אין מהלכין אחר הרוב הנה אמנם שאלתך מתייחסת להוראת חלק מפוסקי זמנינו לענין תערובת מים במיץ ענבים שמעט מים מבטל כח היין, אבל השאלה היא גם למה בתערובת מים ביין החזק בפוסקים אזלי' בתר היין גם כשהוא מעיוט באופנים המבוארים בפוסקים, והנה זה אינו קשה כ"כ כיון שחשיבות יין נשאר גם כשהוא מיעוט, עי' בסי' רד ס"ה ונו"כ שם, […]...
7. בירך בחדר אחד כשמסתמא היה דעתו להמשיך לאכול בחדר אחר ובין הברכה לאכילה עבר לחדר אחר האם חלה הברכה נראה דאין חיוב להחמיר בזה עכ”פ בדיעבד בודאי שא”צ להחמיר.מקורות:יתכן לדמותו להמבואר בתוס’ ברכות לט ע”א בשם הירושלמי ברכות פ”ו ה”א ובשו”ע ורמ”א ס”ס רו ס”ו שאם בירך על פרי ונפל מידו צריך לברך שוב על פירות שהיו בפניו ולא נתכוון להדיא לברך עליהם רק בסתמא דמחוייב לברך שוב (כ”ה לפי הרמ”א וכ”ש להתוס’ והמחבר […]...
8. איזה שיר של יום אומרים השנה בשמחת תורה שחל להיות בשבת מנהגנו ששיר של שבת דוחה שיר של יום של יום טוב נשלח באמצעות מערכת וירטואל-מייל (https://email36. com/he)...
9. איך צריך להתייחס לאלו שאינם מסכימים לשמוע דברי תורה מחוץ למסגרת הלימוד הנה היחס הנכון לדברי תורה הוא באהבתה תשגה תמיד כמ"ש בגמ' עירובין נג על ר"א בן פדת, וכן אמרו בכ"מ בגמ' וירושלמי על חכמים שהרהרו בשמועות ומחמת זה יצאו מחוץ לתחום, ואמנם יש מושג של טירדא לצורך פרנסה ואז אי' בגמ' לא תתחזו קמאי (עי' ברכות לה ע"ב), אבל זה מחמת ההכרח ורק לענין השהות […]...
10. האם על מגיד שיעור למחות בתלמידי שיעור פושרים כשמדברים נגד בני תורה על פי רוב הדיבור אינו מועיל אלא מזיק, וכדאמרי' בסנהדרין לח ע"ב ודע מה שתשיב לאפיקורוס אמר ר' יוחנן ל"ש אלא אפיקורוס נכרי אבל אפיקורוס ישראל כ"ש דפקר טפי, וכדאמרי' ביבמות סה ע"ב מצוה שלא לומר דבר שאינו נשמע, רבי אבא אומר חובה, שנאמר אל תוכח לץ פן ישנאך, הוכח לחכם ויאהבך, וכדאמרי' בברכות סג […]...