מי שאמר קדושה עם ציבור באופן אקראי שלא התפלל איתם האם כרגע מותר לו להתחיל שמונ"ע עם ציבור אחר אע"פ שלא יספיק לומר עמהם קדושה ומה הדין באופן שמתחילה שמע וענה רק ברוך ולא קדוש

עוד תוכן קשור:

1. מי שלא התפלל שחרית מחמת אונס ועבר זמן שחרית האם כרגע מותר לאכול או אסור אסור לאכול אפי’ אם עדיין לא הגיע זמן מנחה גדולה, אלא יש לו להמתין עד זמן מנחה גדולה ולהתפלל מנחה ותפילת עמידה נוספת לתשלומין של שחרית ואז יכול לאכול. (מחנה ישראל לבעל החפץ חיים פרק ז ע”פ הפמ”ג סי’ קח אות ג, וכ”כ במ”ב סי’ ע’ סק”כ), ואפי’ לטעום אסור (תהלה לדוד סי’ קח סק”ב) […]...
2. ציבור שיש בהם מי שמתעכב הרבה האם אפשר להקל שיצרפו את המתעכב למנין לשמונ"ע על אף שהמתעכב לא יתפלל יחד איתם שמונ"ע הנה לפי הסוברים שאין כאן תפילה במנין (כמו שציינתי הדעות בתשובה הקודמת) פשוט שאין היתר שלא להמתין שהרי אפי’ להתרחק מחוייב להתרחק מיל עד לאחריו כדי להתפלל במנין וכ”ש בנידון כזה שמדובר על טירחא של המתנה של כמה דק’, (ובתשובה אחרת דנתי בהגדרת המתנה במקומו מה ההגדרה של זה אבל זה ברור שאינו יותר קל […]...
3. שליח ציבור שאמר קדיש תתקבל קודם אבינו מלכנו ואמרו אחר כך השליח ציבור עם הציבור אבינו מלכנו האם אומרים קדיש תתקבל שוב מעשה בש”ץ שאמר קדיש תתקבל משום שגמרו התפילה בלילה ולא רצה לומר אבינו מלכנו בלילה [ע”ע בענין זה בתשו’ ד”ה ציבור שסיימו מנחה אחר שקיעת החמה האם אומרים אבינו מלכנו בלילה], ושוב היו מהציבור שמנהגם היה לומר אבינו מלכנו גם בלילה ובקשו לומר אבינו מלכנו אחר קדיש תתקבל, והתעוררה השאלה האם שייך לומר קדיש תתקבל […]...
4. שליח ציבור שמתפלל בשטיבלאך והוא נוהג לא לומר תחנון במנחה, האם יכול להמשיך כמנהגו ולומר מיד להתחיל קדיש מכיון שהמנהג לא לומר תחנון במנחה הוא מנהג שאינו ברור להלכה מה מקורו ואם יש לו דין מנהג מצד הלכה, והוא מבוסס בעיקר על קהילות בחו”ל שנהגו להתפלל סמך לשקיעת החמה והיו מסיימים לאחר השקיעה, (עי’ בספר דברי תורה תליתאי עמ’ תעג והלאה מש”כ איזה לימוד זכות רחוק בזה, ויש לציין שהמשנ”ב שסבר שאפי’ במנחה […]...
5. מי שבדיעבד הפסיד זמן תפילה ועומד לפני חצות וגם אם ידלג לא יספיק להתפלל לפני חצות בדיעבד האם יכול לפחות להתחיל שמונ"ע לפני חצות או לא במשנ”ב (סי’ קכד סק”ז וסי’ רלג סקי”ד) מבואר שסבר שכל התפילה צריכה להיות בזמנה אמנם יש אחרונים שחלקו על זה וכך נמצא להדיא בתשובת הגאונים לגבי מנחה של חול שאפשר להקל בזה, ויש שנקטו שאם מתפלל הכל ברצף לגמרי ואינו מפסיק תוך כדי דיבור יש להקל בזה ולהחשיב הכל כמו שהיה בזמן התחלת התפילה. הלכך […]...
6. מי שמאריך בתפילה האם מותר לו להתחיל עם הציבור כאשר ידוע לו שעלול מחמת כן להפסיד קדושה וקדיש בבה”ל ריש סי’ קט נסתפק בזה ולא הכריע אולם למעשה נקטו הרבה אחרונים להתיר בזה [ערה”ש ס”ה וחזו”א דינים והנהגות פ”ד אות כא ושלמת חיים סי’ כב ואורח נאמן סי’ נב סק”א וכ”כ בצוואת יסוד ושורש העבודה סי’ טז, ועי’ בשו”ת אפרקסתא דעניא ח”ב סי’ קז שכן משמע בספר חסידים אות תשפד שהובא במשנ”ב סי’ […]...
7. שליח ציבור שטעה בתפילה מחמת שהורגל עד היום להתפלל נוסח אחר מנוסח ציבור זה האם הטעות היא סימן רע לשולחיו נראה דאין כאן סימן רע, דאע”ג דתנן ש”צ שטעה סימן רע לשולחיו, מ”מ אמרי’ בספ”ח דיומא דף פח לגבי הרואה קרי ביוה”כ ועלתה לו שנה שהוא סימן טוב רק אם לא הרהר מאורתא, מבואר שהרהר מאורתא אין בזה סיבה או טעם להחשיבו כסימן, וכה”ג אמרי’ בפתרון חלומות בברכות דנ”ז לגבי הבא וכו’ בחלום שהסימן הוא […]...
8. שליח ציבור שהוצרך לנקביו קודם חזרת הש”ץ ויש לו בושות האם יכול להתחיל בחזרת הש”ץ הכרעת הביאור הלכה (ריש סי’ צב) שאם יכול להעמיד עצמו פרסה מותר, ואם אינו יכול להעמיד עצמו פרסה, אם התחיל בהיתר יכול לגמור, ואם לא התחיל בהיתר נשאר הביאור הלכה בספק ולא הכריע. ולמעשה במקרה שהסתפק בו הביאור הלכה, אם הבושות גדולות ואין שום ברירה אחרת יש להקל, מכיון שיש כאן כבוד הבריות וספק דרבנן. […]...
9. האם צריך להפסיק באמצע שמונע עשרה כששומע ברכת כהנים יכול להפסיק ואינו חיוב, ואם מפריע לו לכוון בתפילה שלא יפסיק, ויש אומרים שהוא חוב המוטל עליו להפסיק. מקורות: בשו”ע ס”ס קד הביא פלוגתא אם יפסיק [בשהייה] לשמוע קדושה (ודעות אלו הם בתוס’ דברכות) ולהלכה מפסיק וכן מבואר בפוסקים וצל”ח ורע”א בעין הגליון שם. ויש לדון מה הדין בברכת כהנים, דמחד גיסא אינו חיוב באותה […]...