לענין הנידונים לעיל על חזקת בשרי או חלבי בבן יומו ובאינו בן יומו מה הדין בדבר חריף

עוד תוכן קשור:

1. כשיש רוב נגד חזקת ממון האם הולכים אחר רוב או אחר חזקת ממון אין הולכין בממון אחר הרוב להוציא מחזקת ממון, ומ”מ מצאנו בכמה מקומות יוצא מן הכלל, כגון בהוצאת ממון ע”פ דעת רוב הדיינים, וכן באבידת אדם שנמצא אסופי בעיר שרובה ישראל וכן י”א שספק ספקא מועיל להוציא ממון אע”פ שיש אומרים שהוא מטעם רוב, וכן יש סוברים שמנהג נגד חזקת ממון הוא מדין רוב. וכן בעוד […]...
2. מאכל פרווה שהתבשל בכלי בשרי שאינו בן יומו האם מותר לאוכלו עם חלב באופן זה שהכלי אינו בן יומו אינו הופך את המאכל להיות בחזקת בשרי אפי’ לבני אשכנז המחמירים בחזקת בשרי בכלי בן יומו, ומ”מ לכתחילה אסור להם לבשל אפילו בכלי שאינו בן יומו כדי לאכלו בחלב. מקורות: חכמת אדם מח, ב, ולפי מה שהבאתי לעיל מהש”ך צה סק”ג באופן זה לכתחילה לכאורה אין חילוק בין בני […]...
3. האם מותר לאכול מאכל שהתבשל בסיר חלבי אחרי שאכלתי מאכל שהתבשל בסיר בשרי נקי מבשר מותר אפילו חלב ממש אחרי מאכל כזה, כמו שביארתי בתשובה הסמוכה. מקורות: רמ”א יו”ד פט, ג....
4. האם מותר לאכול מאכל פרווה שהתבשל בסיר בשרי נקי יחד עם מאכל פרווה שהתבשל בסיר חלבי נקי לא נזכר בפוסקים לאסור. מקורות: להמחבר יו”ד צה, ב, ודאי מותר, אולם גם הרמ”א לא אסר לכתחילה אלא על מאכל שנתבשל בסיר בשרי לאכלו עם חלב ממש, ויותר מזה משמע שלא אסר, וכן מה שדן אחר כך לענין מים רותחים שהוערו לכלי החלבי מהכלי הבשרי, וא שיש מחמירים גם בעירוי עי”ש בנו”כ, היינו שהסיר הבשרי […]...
5. השתלות איברים בזמנינו מה גדרם לענין להחשיבם תלוש ולבסוף חיברו לגבי שחיטה שצריכה להיות בדבר תלוש בטור [יו”ד סי’ ו] הביא דעת הרמב”ם [פ”א מהל’ שחיטה הכ”א] דמותר לכתחילה לשחוט בשן קבוע בלחי, וכתב ע”ז הטור ולא נהירא, ומפרשי הטור [מהר”י בן חביב הובא בב”י ובפרישה, ב”ח ופר”ח ועוד] כולם תמהו על לשון הטור שכתב ולא נהירא, והיינו משום דמשמע שדעת הרמב”ם היא חידוש שאינו מובן, ואדרבה הפשטות היא שבאופן זה […]...
6. מה דין גוי משומד והאם דינו שונה מישראל משומד לענין מורידין ואין מעלין ומה הדין לענין ממונם הדעה הידועה שגוי עובד ע”ז אין לו דין משומד אבל גוי אדוק בע”ז יש לו דין לענין זה כמו משומד ישראל, ויש שכתבו דגם לענין ממונם. מקורות: לענין קרבן מצינו בגמ’ בחולין דף יג שגוי אין לו דיני משומד כמו שיש לישראל אלא רק באופן המסויים כמו שיתבאר להלן. ויעוי’ בתוס’ ע”ז כו ע”ב מה […]...
7. מ”ט נאמר בבן סורר ומורה בקול אביו ובקול אמו מה שהקשה אמאי מחלק בקרא (פס’ י”ח) בקול אביו ובקול אמו, דהא לפ”מ דדרשי’ בסנהדרין ע”א א’ בקולינו דקולן שוה א”כ מ”ט שינה כאן הלשון. תשובה – בחז”ל כאן מבואר דדרשי’ מזה שיאכל משל אבין ושל אמו (מדרש תנאים ועיין סנהדרין שם), ושצריך שירצו שניהם (מדרש אגדה), ולכך שינה הלשון כאן וכאן לאשמועינן תרווייהו. ונראה […]...
8. הנידונים שעוררו לגבי טומאת כהנים בציון רשב”י וקבר רחל ומערת המכפלה האם שייכים נידונים אלו גם לגבי נזיר כבר נתבאר בתשובה אחרת שאין די לסמוך על הנידונים הללו להתיר טומאת כהנים דאורייתא, אולם לגוף שאלתך האם הנידונים שייכים גם לגבי נזיר, רוב הנידונים שייכים גם לגבי נזיר, דהנה לגבי הנידון על קבר שלפני הדיבור דהיינו שלפני מתן תורה הוא התרבה גם לענין נזיר, כמבואר בנזיר נד ע”א ובתוס’ שם, אלא דתלוי שם בכמה […]...
9. בן אשכנז שאפה בתנור של בן ספרד בן יומו שלא הפריש חלה מסופגניות האם המאכל מותר יתכן שיש מקום להתיר את המאכל, דאמנם נחלקו הראשונים על בצק שתחילתו וסופו סופגנין [באופן שבתחילתו היה נראה כבצק לאפיה ובכוונתו היה לעשות מזה סופגנין] אם חייב בחלה או לא, ולמעשה נחלקו בזה המחבר סי’ רכט ס”ג והש”ך שם סק”ד, (עי’ עוד בתשובתי האחרת לענין הפרשת חלה לאחר האפייה במקרה של אפיית קוגל), ואעפ”כ בנידון […]...
10. מה גדרי נזיר לענין איסור התעסקות בענבים או התקרבות לענבים ומה דינו לענין רפואה וסחורה ביין הגדר של איסורי נזיר הוא רק איסור אכילה ולא איסור הנאה, מאידך גיסא יש איסור לנזיר להתקרב ליין ולשותי יין לדעת הרמב”ם. קיימא לן דאיסורי אכילה אסורים בסחורה בדרך קבע ובאקראי אסור, ובאיסורים שהיה להם שעת הכושר יש מהפוסקים שנקטו שהוא רק דרבנן, ויש שנקטו שהוא גם דאורייתא, ובאיסורים שישנם בשאלה יש מהפוסקים שנקטו שאינו […]...