מה ששאלת לגבי תמונת אשה הנוצרת על ידי מכונה שאינה תמונה אמיתית אם הוא בכלל איסור זה, הנה בע"ז שם בסוגי' דבגדי צבעונין נזכר דיש מראות שאסור להסתכל בהם אפי' שאינם שייכים לבנ"א כלל, כגון בבהמה וחיה בשעת זיווג, ומבואר מזה דכל מה שהוא בכלל הרהור אינו תלוי שיהיה שייך דוקא על אשה ידועה.
רק דלענין בגדי צבע קים להו לרבנן דאם אין מכיר האשה אז אין גורם מראה זה להרהור (ונחלקו הראשונים אם האיסור רק באופן שכבר לבשה או לא, ותלוי בדחיית הגמ' שם, והרחבתי בתשובה אחרת ד"ה מי שאשתו לבשה בגד של אשה שמכירה האם יש בזה איסור הסתכלות, אבל מ"מ רק בשייכים הבגדים לאשה שמכירה).
אבל במראה תמונת אשה נקט הגרנ"ק בחוט שני עמ' מז להחמיר אפי' אינו מכיר האשה כלל, ומשמע שלמד כן מסברא דס"ל שלדעתו הדבר גורם להרהור כמו בגדי צבעונים באופן שמכירה, וממילא אין חילוק בין האשה קיימת או לא.
וכ"ש אחר שנתבאר בתשובת הב"ח סי' יז (הבאתי בתשובה ד"ה מי שאשתו לבשה בגד של אשה שמכירה האם יש בזה איסור הסתכלות) לאסור בלבוש אשה מתה א"כ כ"ש שיאסור גם באופן זה, (וגם להחולקים שציינתי בתשובה הנ"ל מ"מ מודים שמה שניר ששייך לאשה אסור עי"ש).
ואמנם היה לומר דסובר דבתמונה כזו חשיב שמכירה לענין זמן זה שמסתכל בתמונה, דלא שייך לומר שאינו מכיר בזמן שמסתכל בתמונה, עכ"פ גם לפי הצד השני יש לדון דאולי א"צ הכרה דוקא על אשה חיה אלא כל מה שגורם ההרהור.
ואמנם בגמ' בסוטה פ"ק איכא תנא דסבר אין יצה"ר שולט אלא במה שעיניו רואות, מ"מ שם הוא רק בצירוף שבאותו זמן גופא אין יצה"ר כמ"ש שם התוס' בשם הירושלמי אין יצה"ר שרוי באותה שעה, ובא לכלול גם שאר הדברים הנזכרים במשנה, ועי"ש במאירי וכן בקידושין בפלוגתא דאבא שאול ורבנן גבי יצה"ר בשעת אנינות, ועכ"פ זה מוסכם לכו"ע היום שלגבי תמונה שאינה ראויה שאין להתיר ע"פ הגמ' שם בין במתה ובין בתמונה מלאכותית ואף בציור, ולפי שי' החוט שני לענין הסתכלות גם תמונה בלבוש כשר הוא כמו תמונה שאינה ראויה כמשנ"ת.
עכ"פ מצד המנהג שנהגו היראים להמנע מהדפסת תמונות אשה בעיתון ברור שבכלל זה הוא גם תמונה מלאכותית עכ"פ כל שנראה כתמונה.
ויעוי' בספר גן נעול ח"ג פי"ג שהאריך להביא הרבה דעות בזה וכמו שהסיק שם דהעיקר בתמונה לאסור גם כשאין מכירה, ועוד הוכיח שם דגם האחרונים שמהם הביאו ראיה להתיר לא מיירו בתמונה אלא בציור, וגם להמתירים בציור גרידא מ"מ באופן שנראה כתמונה אמיתית אפשר שלא התירו, וכידוע שאכן גם לפי המנהג יש חילוק בין ציור לתמונה עכ"פ כשאין מכיר, ויעו"ש כי האריך, ועי"ש בסכ"ב שדן לגבי ציור והביא כמה פוסקים שאסרו סתם ציור.
מק"ט התשובה הוא: 125783 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/125783