האם ראוי למכור ויסקי לגוי במכירת חמץ

מנהג המדקדקים שאין סומכין על מכירת חמץ באופן הנהוג לגבי חמץ גמור בעין (ראה שבט הלוי ח"ט סי' קכ סק"ב ועוד, והדברים ידועים בקהל היראים), ועכ"פ במקום שאין צורך גדול או הפסד מרובה.

וויסקי הוא חמץ גמור (כמ"ש במשנ"ב סי' תמב סק"ד, ראה מבית לוי פסח עמ' טו), ועל כן אין מוכרים במכירת חמץ אלא מבערים אותו.

ועי' בחוקת משפט סי' ז דיש שמוכרים הויסקי לגוי במכירת חמץ על אף שמקפידים בלחם שנטחן לאחה"פ ולכן מצוה להודיעם בזה עכ"ד, ומ"מ אולי יש קצת צד לימוד זכות רחוק עליהם אם יש בביעור הויסקי הפסד מרובה, אבל עדיין בבדיעבד אינו כ"כ יותר חמור מלכתחילה בשעה"ד וכ"ש כשלא עשה האיסור בעצמו, אלא אם כן נימא דכאן יש חשש נוסף בלחם דמקל לכתחילה שלא בשעה"ד בחמץ שעבר עליו להפסח להמחמירים, אבל כמדומה שיותר טוב שלא ללמד זכות על הנהגה כזו שבאה מן הסתם מחסרון ידיעה ואם היו יודעים היו מבערים הויסקי.

מק"ט התשובה הוא: 125707 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/125707

פוסטים קשורים לנושא:

המוצא בביתו בפסח חמץ שמכר לגוי דברי חמץ לאחר הפסח המתקבלים מארגונים ועמותות דתיים ושאינם דתיים באופן שידוע שנארזו והוכנו לפני הפסח האם יש לתלות שעשו מכירת חמץ בירך על ביעור חמץ ולמחרת הביאו לו חמץ חדש במתנה לשרוף האם נכנס לספק ברכות השלמה לנידון על מי שקיבל חמץ בשעת שריפת חמץ אם נכנס לחשש ספק ברכה ישראל שמעביד גוי בשבת באיסור – האם הגורם לגוי לעבוד יותר מכשיל את הישראל באמירה לעכו"ם על כל תוספת עבודה איסור לא תענה בישראל לגוי אדם נוצרי או כומר שנכנס לחנות מכשירי כתיבה האם מותר למכור לו חתכו את הבשר לפני ניקור לחתיכות באופן שהכל התערב ונאסר ואין גוי למכור לו את הבשר האם חובה להקפיא עד שימצאו גוי כדי להימנע מבל תשחית כשחל ראש חודש במוצאי שבת האם ראוי לכתחילה לסיים את הסעודה לפני מוצ"ש והאם ראוי גם לברך לפני מוצ"ש ומה הדין אם לא יוכל לברך לפני מוצ"ש (כגון שצריך זימון) האם יש ענין לסיים את הסעודה לפני מוצ"ש על אף שיברך במוצ"ש