האם נשיאת כפים בזמנינו מדאורייתא או מדרבנן

שאלה

{בס"ד
שלו' רב לכב' מע"כ הרהג"ר עקיבא משה סילבר שליט"א,
האם כיום ברכת הכהנים מדאורייתא או מדרבנן?
ומה הנפקא מינה להלכה למעשה?
לתשובת כב' הרב אודה מקרב ליבי,
הקט' אהרון}

תשובה

יום ה' י' סיון תשע"ו

לכבוד הג"ר אהרן שליט"א

שלו' רב

הנה באופן כללי כתב המ"ב סימן קכ"ח, בהערה הנדפסת בשולי הגליון { ובמהדורות חדשות הוא צויין כשער הציון ס"ק קל"א*.

}, וז"ל, ודע דנשיאת כפים בחוץ לארץ הוא גם כן מדאורייתא, וכן העתיקו כל הפוסקים מימרא דר' יהושע בן לוי והובא לעיל בסעיף ב, ודלא כמור וקציעה שמצדד דמדאורייתא הוא דוקא במקדש, ששגה בזה, ואישתמטתיה ספרא פרשת שמיני פסקא ט"ז, וספרי פרשת שפטים פסקא נ"א.

עיין שם [ואברכה קאי, וכבסוטה ל"ח, עיין שם], וירושלמי נזיר, הובא בסוטה ל"ח ע"ב תוספות דיבור המתחיל כל.

והעירני א' מחכמי הזמן שהוא גם כן נגד בבלי חולין קל"ג, עיין שם.

וגם פשטא דקרא (דברים י) ולברך בשמו עד היום הזה, משמע שנוהג תמיד עכ"ל.

וע"ע בביה"ל שם ס"א ד"ה דזר שכתב להוכיח עוד דמדאורייתא א"צ שיהא דוקא בחזהש"ץ.

והספרי (ריש פר' ראה) שהביא המ"ב, מבואר שם דאף בזמן הזה נשיאת כפים היא מן התורה.

דאיתא שם: "לשום את שמו שם, ונאמר להלן ושמו את שמי, מה להלן ברכת כהנים אף כאן ברכת כהנים.

אין לי אלא במקדש, בגבולין מנין, תלמוד לומר בכל המקום אשר אזכיר את שמי, אם כן למה נאמר לשום את שמו שם לשכנו תדרשו, לומר, במקדש אתה אומר את השם ככתבו ובגבולין בכינויו".

הא קמן שנשיאת כפים בזמן הזה גם כן מן התורה.

וכן משמע מדברי הראשונים, דמצות נשיאת כפים אינה קשורה לבית המקדש או לזמן המקדש.

וכן משמע מדברי רש"י בחולין (קלב ב), ומדברי התוס' במנחות (מד א) ד"ה כל.

ומהרמב"ם בספר המצוות (עשה כו) שלא חילק בזה בין זמן שבית המקדש היה קיים, לזמן הזה.

וכן משמעות דבריו בהקדמה להלכות תפלה, ובפרק יד שם.

וכן הוא ברמב"ם (פרק טו מהלכות נשיאת כפים הלכה יב).

וכן כתבו להדיא הרמב"ן (פר' בהעלותך ח', ב'), והרא"ה בספר החינוך (מצוה שעח), והרדב"ז (חלק ד' סי' אלף רסד), ועוד.

וכן במ"ב בהל' ברכת כהנים חזינן בהרבה מקומות שחשב המקרים אם מפסיד דאורייתא ודרבנן, כמו מה שדן בסקי"ב על פסולים דרבנן איך מועיל להם מה שרבנן פסלום כיון דמדאורייתא מחוייבין לברך כשקורין כהנים, וכן בסק"ח שדן בטומאה דרבנן בשעת הנשאי"כ שא"צ להפסיק, וכן אם להפסיק באמצע תפילה דרבנן לנשאי"כ דאורייתא (ע"ש ס"ק ק"ו), וכל דבריו בזה הוא בשם כל הפוסקים, וכבר האחרונים כתבו להוכיח כן מן הירושלמי ברפ"ז דנזיר ע"ש, שנשיא"כ גם בזה"ז הוא מדאורייתא [כמו שהוכיח מזה המ"ב שהוא גם בחו"ל], ואין להאריך הרבה דוגמאות דמבואר בפוסקים שנשיא"כ גם בזה"ז הוא דאורייתא.

אכן כפי שהבאנו בלשון השער הציון שהמור וקציעה חולק, וכן יש שכתבו לדייק מרב סעדיה גאון (מצוה קנה) שלא הזכיר מצות ברכת כהנים באזהרותיו על סדר עשרת הדברות, דמשמע דסבירא ליה דברכת כהנים בזמן הזה הויא מדרבנן.

וכן כתב לדייק הגרי"פ פערלא שם.

אכן הסכמת שאר הפוסקים הוא שהוא מדאורייתא.

וכן דעת רוב האחרונים, בהם: המגן אברהם (ס"ק מא), והפרי מגדים (מש"ז סק"ג), והגר"ז (סעיף ג'), ובספר קרן אורה (סוטה לח א), ובשו"ת חתם סופר (או"ח סי' כב), ופתח הדביר, ועוד.

וכן כתב בשדי חמד חלק א' (דברי חכמים סי' סד, ובכללים מערכת נ' כלל לט) בשם כמה אחרונים.

ע"ש.

[ונסתייעתי בכ"ז בילק"י תפילה ב' סי' קכ"ח בהערה וע"ש באריכות מה שהביא עשרות מראה מקומות לזה].

אכן לפעמים יהיה דרבנן מטעמים אחרים, כמו אם יש רק כהן אחד י"א שהוא דרבנן, מדכתיב אמור להם לשון רבים, וכן אם אין שם ישראל ויש רק כהנים בבהכ"נ כתב הפמ"ג שהנשיא"כ יהיה באופן זה רק דרבנן (עי' בביאור הלכה סי' תכ"ח סכ"ה), והנפק"מ בזה מבואר במ"ב לפי סדר ההלכות, לפעמים שמתירים לו לעלות ולפעמים לא, ולמשל מ"ש המ"ב בס"ק קנ"ט, ואם אין שם בביהכ"נ שני כהנים אחרים חוץ מהאבל מותר להאבל לישא כפיו תוך י"ב חודש על אביו ואמו או תוך ל' על שאר קרובים עכ"ל.

אע"פ שסתם אבל יש ללא נהגו לישא כפים וע"ש פרטי הדינים בזה.

אבל מ"מ מכיון שאין ב' כהנים שבזה עדיין אין כאן נשא"כ מדאורייתא כתב להקל ע"מ שיוכל לברך מדאורייתא.

מק"ט התשובה הוא: 117561 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/117561