אין לנו מסורת מדוייקת מי הוא מזרע עמלק כהיום שיש עליו מצות מחייית עמלק, אמנם הגר"ח מואלוז'ין אמר שמקובל אצלו מהגר"א מוילנא סימנים לזהות מי הוא עמלקי, ומובא גם מעשה בענין זה בספר הגאון.
וכן מקובל בשם החת"ס שהיה לו טביעות עין בזה, אמנם בידינו אין כל מסורת ברורה בכגון זה, ואמנם יש שחשבו את מדינת גרמניה לזרע עמלק, אבל בגמ' (מגילה ו' ב' עיין ביעב"ץ והגר"א) לא נזכר אלא שהם מבני עשו, אבל לא מזרע עמלק, ואמנם בכמה מקומות בחז"ל נכללו כל זרע עשו בקללותיו של עמלק [עי' פסדר"כ פ' ג' זכור], ומ"מ גם אם מסתבר שמעורב בבני גרמניה זרע עמלק, אבל עכ"פ לדידן לא נאמר מצות מחיית עמלק אלא בזרע עמלק עצמו.
ומ"מ מדינת גרמניה גם אם אינם בודאי עמלק, עליהם נאמר ג"כ בַּת בָּבֶל הַשְּׁדוּדָה אַשְׁרֵי שֶׁיְשַׁלֶּם לָךְ אֶת גְּמוּלֵךְ שֶׁגָּמַלְתְּ לָנוּ, אַשְׁרֵי שֶׁיֹּאחֵז וְנִפֵּץ אֶת עֹלָלַיִךְ אֶל הַסָּלַע (תהלים קלז, ח-ט).
מי שהיה מזרע עמלק ונתגייר, על אף שאין מקבלין גרים מזרע עמלק, כמ"ש במכילתא ס"פ בשלח ובתנחומא ועוד, מ"מ אם נתגייר דנו הרבה פוסקים מה דינו, דמחד היו מחכמי התלמוד שהעידו עליהם שהיו מזרע עמלק ונתטהרו, ומאידך יש מקומות דמבואר להדיא דעמלק שנתגייר נהרג הוא וזרעו.
והנני להביא מה שכתבתי בביאורי על המכילתא דרשב"י סוף פרשת בשלח, דגרסינן התם רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר, נִשְׁבַּע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּכִסְאוֹ, שֶׁאִם יָבֹאוּ מִכָּל אֻמּוֹת הָעוֹלָם לְהִתְגַּיֵּר יְקַבְּלוּ מֵהֶם יִשְׂרָאֵל, וּמֵעֲמָלֵק לֹא יְקַבְּלוּ מֵהֶם יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל הַנַּעַר הַמַּגִּיד לוֹ אֵי מִזֶּה אָתָּה וַיֹּאמֶר בֶּן אִישׁ גֵּר עֲמָלֵקִי אָנֹכִי (ש"ב א יג).
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִזְכַּר דָּוִד מַה נֶאֱמַר לוֹ לְמֹשֶׁה רַבּוֹ, שֶׁאִם יָבֹאוּ מִכָּל אֻמּוֹת הָעוֹלָם לְהִתְגַּיֵּר יְקַבְּלוּ מֵהֶם יִשְׂרָאֵל, וּמֵעֲמָלֵק לֹא יְקַבְּלוּ מֵהֶם יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר וַיֹּאמֶר אֵלָיו דָּוִד דָּמְךָ עַל רֹאשֶׁךָ כִּי פִיךָ עָנָה בְךָ וְגוֹמֵר (שם טז).
וכתבתי שם, מבואר כאן להדיא לפ"ד המכילתא דגם אחר הגיור לא אהני להו מידי הגרות ועדיין יש למחותן, ולכך הרגו דוד אע"פ שאביו כבר נתגייר, כך הוא פשט המכילתא, וצ"ע הא דגרסי' גיטין נ"ז ב' מבני בניו של המן למדו תורה בב"ב, ובגי' הע"י שם נוסף, ומנו רב שמואל בר שילת, והחינוך מצוה תכ"ה הנדמ"ח גרס ומנו ר' עקיבא, וכ"כ בס' פנים מאירות על הירושלמי יבמות פ"ח ה"ב, [דאשכחן בסנהדרין ל"ב ב' שלמד בבני ברק, אכן עי' מנורת המאור נר ה' כלל ג' ח"ב פ"ג דר"ע היה מב"ב של סיסרא, וכ"כ ר"נ גאון ברכות כ"ז ב', וכ"ה ברמ"ע מפאנו עשרה מאמרות חקור דין ח"ה פ"י ופ"ג, ואריז"ל שער הגלגולים הקדמה ל"ו ל"ח ל"ט, ושל"ה מס' שבועות קצ"ד ע"ב, ומהרש"א יבמות ט"ז ב', וס' יוחסין מע' ר"ע], וא"כ מוכח להדיא דס"ל לגמ' שאחר הגירות כבר לא אכפת לן, מה שהיה אביו עמלקי, דגר שנתגייר כקטן שנולד דמי, ואין לומר דעכ"פ אתיא כמ"ד שאין נוהג בזה"ז, דמ"מ איך נתגדל בתורה כ"כ אם היה מחוייב מחייה, דעמלק הוא זוהמא כמבואר, ולא יתכן שנתגדל כ"כ אם היה לו בדינו דין עמלק, וגם אם לא היה נוהג דין מחיית עמלק, ושמא ס"ל דר"י דמכילתין פליג עליה עכ"פ לאחר גירות דהא דריש לה לקרא למילתא אחריתי.
ועי' עיון יעקב סנהדרין צ"ו, עין זוכר להחיד"א מע' ג' סק"א, יעיר אוזן להחיד"א מע' גרים, שו"ת שואל ומשיב מהדו"ד ח"ג סו"ס רט"ו, אבנ"ז או"ח סי' תק"ח, מהרש"ם ח"ג סי' רע"ב, חזו"א יו"ד סי' קנ"ז, הגרי"פ על סה"מ לרס"ג ח"ב דף רע"ט, ועוד רבים, והנה בסי' יוחסין שם יעוי"ש דמבואר לכאו' שאמו מישראל היתה, והעירו בבהמ"ד דלפ"ז י"ל שגם אם היה מזרע עמלק מ"מ י"ל דגם לדעה זו היתה אמו מישראל, וא"כ בזה בודאי שלא יהא חייב מיתה דאפילו קודם גירות קי"ל הולד כשר ע"כ מה שכתבתי שם.
לכאורה מצד הדין כל אחד נאמן במסיח לפי תומו לומר שהוא עמלקי על מנת שיהיה חיוב להרגו (כך נראה מהפסיקתא דר"כ סוף פסקא זכור ועוד), אמנם בזמנינו אין להרוג עמלקי בשום אופן מחשש לפיקוח נפש, שלא לעורר חמת הגוים הצמאים לדמינו בכל מיני עלילות, ועד היום אנו בפני האומות ככבשה בין שבעים זאבים.
בענין האם עמלק עצמו כיום הוא רוחני, אמנם יש קליפת עמלק בודאי, והוא כח הרע, ויעוי' בראב"ד ור"ש על התו"כ דע"י סיפור המגילה מקיימים מצות מחיית עמלק, היינו מצות מחיית זכרון עמלק, שכן מצוות מחיית עמלק הביאו כל הראשונים [כמ"ש הב"י באו"ח הל' מגילה] דהוא אף מן העצים ומן האבנים, היינו גם אם כתוב עמלק על העצים ואבנים ומוחהו מקיים מצוות מחיית עמלק, וא"כ כאשר אדם מגלה בדעתו ובפיו על כל מעשה הגון שעושה למעט מקרבו את היצה"ר שהוא אל זר שבגופו של אדם (עי' שבת ק"ה ב'), ומגלה במפורש שהוא מתכוין למעט כח הרע של הסט"א דהיינו עמלק יתכן שיוכל לקיים בזה מצוה זו, אמנם כמדומה שמעולם לא ראינו אצל רבותינו שנהגו בכך, ולכל עת וזמן.
לסיכום, מחיית עמלק בבני אדם היום אי אפשר לקיים, אמנם ניתן לקיים מצוה זו ע"י איבוד שם עמלק מן העולם.
יש לציין שדעת הרמב"ם כמו שנתבאר בהגרי"ז ואחרונים שמצוות מחית עמלק הוא רק בשעת מלחמה, בחיבורי על המדרשים הרחבתי בזה עוד.
מק"ט התשובה הוא: 8215 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/8215