א) יעוי’ ברמב”ן בהקדמתו לתורה שכל האותיות שבתורה הם צירופי שמות ולכן גם מה שכתוב עמלק יש בו אותיות של צירופי שמות.
ב) גם תיבה שעל פי פשט פירושה עמלק מ”מ ע”פ סוד יש לה עוד פירושים אחרים.
ג) תיבת עמלק אינה נקראת לבדה בתורה אלא הכל יחד תמחה את זכר עמלק, וגם מי שרמוז בתיבת עמלק הוא רמוז במצוות מחיית עמלק, דכל התורה היא פקודין לאהבה ויראה ולא לקרות כל תיבה בפני עצמה.
ד) מבואר בזוהר ובמקובלים שיש נשמות ערב רב ואנחנו לא נדע חשבונות שמים על מי נגזר מה יהיה ויעוי’ בספר הכוזרי מה דשייך לזה, ומ”מ כ”א יכול לתקן נפשו אם יתאמץ, וזוהי נקודת הבחירה של נשמות ערב רב.
ולענין מה ששאלת אם בנקודות וטעמים רמוזים ג”כ, הנה לגוף הענין כבר נתקשו החו”י סי’ רלה והמנחת שי (ויקרא ח ח) דבאותיות אין ס’ ריבוא, ובאמת מצאתי דיש שכתבו שכולל גם נקודות וטעמים, אם כי יש מקום לומר דכולל רק המסורת ולא המקרא, דזה נרמז בפסוק מימינו אש דת למו, ונקודות אינם המסורת אלא המקרא כמ”ש בפ”ק דסנהדרין ובהרבה סוגיות, דהיינו תושבע”פ ולא תורה שבכתב, ויעוי’ מ”ש הכוזרי שבזה אנו תופסין המינים בעלי מקרא (הקראים) שמאמינים רק בתושב”כ והרי בלי תושבע”פ א”א אף לקרות תושב”כ, וצל”ע החשבון אם באמת סגי בתגים בלבד לחשב ס’ ריבוא או דבעי’ יותר וכן לענין חישוב הרווחים והשיטין וכו’ ולענין חישוב שאר ספרי נביאים וכתובים, ואני איני מבין בזה.
לגבי מה ששאלת שוב אם מחשבים הקרי או הכתיב, האמת מסברא פשוטה היה מקום להעלות צד דמחשבין גם הקרי וגם הכתיב דשניהם נמסרו מסיני כמבואר בשו”ע הל’ קריאה”ת סי’ קמא ס”ח, ושניהם נדרשים דיש אם למקרא ולמסורת כמ”ש במסקנא דפ”ק דסנהדרין דף ד’, אם כי הזכרת שכבר מישהו עשה החשבון ע”פ הר”צ הכהן שמחלקים האותיות לכמה חלקים ומוסיפין עשר אותיות גדולות, א”כ כיון שכבר ספרו ספרו, ומאידך גיסא בגמ’ פ”ק דקידושין דף ל’ מבואר דהאידנא לא מועיל ספירה בכה”ג, ומאידך באחרונים אינו ברור איך ללמוד גמ’ זו, עי’ מה שהובא בזה בשם גאוני בריסק, וגם להלכה יש כמה שיטות בב”י ובמשנ”ב הל’ קריאה”ת סי’ קמג ס”ד סקי”ג בדינים היוצאים להלכה ע”פ הגמ’ שם, א”כ א”א לומר דבר מוכרע בזה.
לחץ כאן כדי לקרוא את התשובה בגירסת הדפסה בגליון שבוע 35
מק"ט התשובה הוא: 120236 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/120236
