הנה האשה יש לה חלק בבית בנכסי מלוג או נכסי צאן ברזל, רק דמבואר בפוסקים שעיקר ברכת האורח הוא על בעל הסעודה ובעל הסעודה הוא האיש, ומסתמא גם ברכה זו, ובאמת מנהג בני ספרד לומר את בעל הבית בלבד, ורק אם בעלת הבית היא אלמנה אומרים בעלת הבית בלבד, ויתכן שגם בני אשכנז היה עיקר הנוסח נתקן באופן שהאשה היא בעלת הבית רק שאומרים כבר בעלת הבית כדי לאפושי בברכה ואינו דובר שקרים כיון שיש לה חלק בסעודה בטירחת והכנת הסעודה ועכ"פ בהשגת המעות לסעודה, ולפעמים בלה"ק בעל הדבר פירושו שייך לדבר, וכן ציינו לדברי המלבי"ם שפי' בעלת הבית העיקר שבבית, וא"כ מאחר הוא לשון מקרא אין בזה חסרון לומר כן אחר ברכת המזון דלשון מקרא הוא לשה"ק הצחה (עי' רמב"ם ריש הל' תפילה).
ויש לציין עוד שמנהג בני ספרד מתוקן יותר גם לענין שלא עשני שפחה וגם לענין הניקוד מודה אני בנקבה, ושמעתי שבבית הגרח"ק נהגו בברכת שלא עשני שפחה כמנהג בני ספרד.
מק"ט התשובה הוא: 7803 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/7803
