נר של הבדלה שהתחברו כל הפתילות לאחד האם יש בזה הידור של אבוקה להבדלה

עוד תוכן קשור:

1. האם מותר לברך בהבדלה על ריח של אתרוגים שמביאים להבדלה יעוי' בשו"ע או"ח רטז ב דבפרי שעומד לאכילה ולריח מברך ויש ראשונים שסוברים שאפי' מיני בשמים לא יברך עי' בביה"ל בסוף הסימן, וכן הגר"א חולק ונרט כשאר הראשונים וכן נקט החזו"א, ואף מי שהביאו לו עכשיו לשם ריח שכ' בזה הרב פעלים או"ח ח"ב לה לברך אפי' להגר"א מ"מ החזו"א חולק גם בזה בדעת הגר"א […]...
2. האם יש הידור בחוטי ציצית ארוכים בהלכה נזכר שיהיו הציציות י"ב אגודלים, וטוב שיהיו ארוכים יותר כדי שאם ייקרע יעמוד על שיעור י"ב גודלין, והיינו ככל שיכול לשער שעוד אורך בציצית יועיל במקרה שיקרע שיישאר כשיעור, אבל לא נזכר שם שיש ענין לעשותו יותר גדול אף משיעור זה (דהיינו אורך מוגזם שודאי לא יועיל למטרה זו), רק נזכר שאין שיעור למעלה. […]...
3. מי שעשה הבדלה על הכוס לפני שהתפלל תפילת מעריב האם יזכיר אתה חוננתנו במעריב כן. מקורות: משנה ברורה ריש רצד....
4. האם אפשר לעשות הבדלה על בירה מי שיש לו בחילות מיין מכיון שיש בזה מקום חולי קצת, לכן אם ירצה א"א למנוע ממנו לסמוך על המקילין בזה, אבל יעשה על מיץ תפוזים טבעי ולא על בירה. ומ"מ יותר טוב שיבדיל על היין ויטעם משהו וייתן לאחר לשתות מלהבדיל כיום על דבר שאינו יין. מקורות: הנה במקום שאין ההגדרה של חמר מדינה אינו מתיר לקדש על דבר […]...
5. נר של שבת שנשאר דלוק עד מוצאי שבת האם יש ענין לקחת ממנו נר הבדלה אין ראיה שיש מצוה בזה. ומאידך גיסא גם איסור לכאורה מוסכם שאין בזה. מקורות: יעוי' בתענית כה ע"א על הנר שנעשה בו נס על ידי ר"ח בן דוסא ודלק עד מוצ"ש ובמוצ"ש הביאו ממנו אור להבדלה, והיה מקום לבאר שיש בזה מעלה דכיון דאיתעבידא ביה חדא מצוה ליעבד ביה מצוה אחריתי, כמ"ש לגבי עירוב, וכ"כ […]...
6. האם מותר לזרוק בשמים של הבדלה לאשפה יש שהזכירו להיזהר בזה. מקורות: בגמ' מגילה כו ע"ב איתא שתשמישי מצוה נזרקין, ואעפ"כ נזכר בפוסקים לענין מצוות כגון ציצית ועצי סוכה שאין לנהוג בהם מנהג בזיון כגון לזורקן לאשפה בידיים (עי' בשו"ע ומשנ"ב בהל' ציצית), ובשו"ע הל' חנוכה סי' תרפא משמע דאפי' נר של שבת ושל בית הכנסת יש לנהוג בהם זהירות שלא לנהוג […]...
7. מי שהדליק נר חנוכה באבוקה של הבדלה האם יצא ידי חובה או לא לא יצא ידי חובה ויברך מחדש. מקורות: לפ"ד הרמ"א או"ח תרעא ד וכן המהרש"ל בשו"ת סי' פה דין אבוקה כדין מדורה, והרי מדורה פסולה אפי' בדיעבד כדמוכח בל' הגמ' והשו"ע או"ח שם, וכמ"ש להדיא המשנ"ב תרעא סקי"ג בשם הפר"ח לענין מדורה, וכ"כ להדיא לענין אבוקה המהר"ל נר מצוה ח"ב ענייני חנוכה דאבוקה פסולה. וכן הסכימו […]...
8. בענין הסדר בברכת אשר יצר שיש בזה חילוקי מנהגים אם לומר שאם יסתם וכו' שאם יפתח או קודם שאם יפתח ואחר כך שאם יסתם, מי שאמר בשונה ממנהגו הקבוע האם יצא לכתחילה בזה יצא בזה (ועי' עוד במקורות דלהלן), ולא שייך לומר שיצא בזה רק בדיעבד, במובן של בדיעבד שהי' אסור לו לנהוג כן לכתחילה, לא שייך לומר כן, שהרי כולם נוסחאות נכונות מהראשונים והובאו בשו"ע ונו"כ, אבל המומלץ הוא לנהוג קבוע כאנשי קהילתו, ואם ידוע לו מנהג אביו בזה יש אומרים שיש עדיפות לנהוג כמנהגי אביו, ואם […]...
9. רופא מנתח שלא יוכל לקרוא ק"ש עכשיו מתחילת זמנה עד סוף זמן המג"א האם עדיף לקרוא לאחר עלות השחר לפני זמן קריאתה של לכתחילה או לאחר זמן המג"א האם עדיף בזה לקרוא לפני זמנה או לסמוך על הגר"א אם נוהג (ע"פ רבותיו) לחשוש המג"א מעיקר הדין לגבי זמן ק"ש פשיטא שעדיף לקרותה לפני זמנה (אחר עלות השחר) שבזה ודאי יוצא בדיעבד לכו"ע מלקרותה לאחר זמן המג"א, שאז אינו יוצא ידי חובתו לפי דעת המג"א, אבל אם נוהג לעיקר הדין כהגר"א לענין זמן ק"ש ונוהג את שי' המג"א לחומרא בעלמא (כמו המנהג הרווח בכמה […]...
10. מי שקילף פרי במקלף בשבת לאכלו האם יש בזה איסור מעשה שבת מבלי להיכנס לנידון הגדרת מעשה שבת בסי' רנג באופן שהתחמם והיה אפשר לאוכלו קר עי"ש ברמ"א, מ"מ בנידון דידן יהיה מותר, מכיון שלענין מעשה שבת אזלי' לעולם בתר המקילין כמ"ש במשנ"ב סי' שיח, דספק מעשה שבת להקל, ממילא מאחר ודעת הגרשז"א להתיר בקילוף פירות במקלף בפירות שרגילים לקלפן סמוך לסעודה (הגהות ביצחק יקרא סוף סי' […]...