מי שלא הזכיר מוריד הגשם בימות החמה אבל הזכיר משיב הרוח האם צריך לחזור

עוד תוכן קשור:

1. האם מכריזים בשמחת תורה להגיד מוריד הגשם לפני מוסף המנהג הרווח בפוסקים ובארץ ישראל להכריז על הגשם או להגיד את תפילת הגשם לפני מוסף שהוא נחשב גם כמו הכרזה, ואמנם היו גדולים שבמניין שלהם לא נהגו להכריז לפני מוסף ויתכן שזאת היה על דעתם (ויתכן שלא). בכל מקרה מי שמתפלל במקום שמכריזים צריך להזכיר בתפילת לחש ומי שמתפלל במקום שלא מכריזים לא יזכיר בתפילת […]...
2. הקורא בתורה שקרא 'כליה' בלשון נקיבה במקום 'כליו' האם צריך לחזור לכבוד רבי שמואל דוד ברקוביץ שליט"א ע"ד הקורא במדינתכם שקרא ואת כליה במקום ואת כליו, ושאלתו בידו האם מחוייב להחזיר הקריאה או לא. לפי המבואר בספרי הפוסקים האחרונים [עי' ריש סי' קמב ועוד להלן], הסכמת רובם היא שגם בזמנינו דלא בקיאינן בחסירות ויתרות [קידושין ל ע"א] מ"מ כל טעות שמשנה את המשמעות יש לחזור. והסברא […]...
3. מי שסיים פסוק ראשון של קריאת שמע ואינו זוכר אם כיון בכל מילה בפרטות האם צריך לחזור לראש נראה דאם יודע שכיון עכ"פ את עיקר פסוק ראשון דהיינו קבלת עול מלכות שמים, ורק מסתפק אם כיון כל מילה, אין מחוייב לחזור לראש אם יש בזה טירחא בשבילו, ולרווחא דמילתא יכוון עכשיו את כוונת המילות כדי לצאת ספק נוסף. והנוהגים בכל דבריהם רק כדעת המשנ"ב לכאורה לא יוכלו לסמוך על היתר זה. מקורות: הנה […]...
4. מזמן שהיה צריך לזמן בעשרה וזימן בלא שם האם יכול לחזור ולומר נברך אלהינו וכו' בדיעבד אם כבר ענו אחריו אינו יכול לומר שוב נברך אלהינו, אבל אם עדיין לא ענו אחריו יכול לחזור ולומר הנוסח בשם. מקורות: שו"ע ס"ס קצב, וע"ש במשנ"ב לענין נוסח הענייה....
5. מה הנוסח שצריך לומר תשעים פעמים כדי שלא יצטרך לחזור על ספק אמירת 'ותן טל ומטר' יאמר מהמילים ואת כל מיני תבואתה לטובה וכו' עד ותן טל ומטר תשעים פעמים, ולאחר מכן אם יסתפק אם אמר ותן טל ומטר, לא יצטרך לחזור ולהתפלל. יש אומרים מאה ואחד פעמים ובדיעבד אין לחוש לזה. מקורות: הכרעת המשנ"ב סוף תקיד....
6. האם יש לנהוג כהנץ החמה הנראה או המישורי הנץ הנראה יותר עדיף מהנץ המישורי, ואם יש אפשרות לעשות משהו ביניהם עי' להלן. מקורות: הארכתי בזה בתשובה בעם סגולה ח"א סי' ו' ועוד הארכתי בתשובה הנדפסת בעם סגולה חלק ה' (שהוא מכתב שפרסמתי קודם לכן באחד הקבצים), ותמצית הדברים שיש להעדיף כיום את הנה"ח הנראה ע"פ הנה"ח המישורי, משלושה טעמים שלא נאריך בהם כאן […]...
7. אשה שבדקה בדיקת ז' נקיים לפני הנץ החמה האם עלה לה בדיקה אף שלכתחילה צריך שיהיה אחר הנץ החמה, אך בדיעבד אם היה אחר עלות השחר די בזה. מקורות: ע"פ מגילה כ ע"א, ועי' תוס' נדה סט ע"א ד"ה שבעה....
8. האם זמן קריאת שמע על המיטה מתחיל משקיעת החמה או מצאת הכוכבים לענין מי שהולך לישון בבין השמשות יכול לקרוא אז ק"ש שעל המיטה בספק לילה וגם לצרף הצדדים שיוצא בק"ש שעל המיטה בלא לילה, ואינו מחוייב לקרוא שוב בספק כזה לאחר מכן בהמשך הלילה ק"ש שעל המיטה כשיתעורר משנתו וילך לישון בפעם השניה, אבל הק"ש דאורייתא יצטרך לקרוא. ולענין פרטים נוספים כתבתי בזה בתשובות הסמוכות על הקורא ק"ש לאחר פלג המנחה....
9. מי שהוא מתווך של התרמה שהתרים לצורך הוצאת ספר לאור ואמר שאינו רוצה לקחת כסף על התיווך ולבסוף חזר בו ואמר שהיה מעדיף להעביר את חלקו המגיעו לצורך פלוני עני האם אכן יכול לחזור בו מויתורו הראשון שויתר לגמרי או לא הנה מה שהמתווך יכול לקחת לצדקה שכר טירחא כנהוג זה נכון, והרחבתי בזה קצת בתשובה הסמוכה [ד"ה האם מותר למתווך וכו'], ולגוף הנידון דידן הנה בעצם אחרי שאדם ויתר על ממונו לצדקה אינו יכול לחזור בו, אלא דכאן יש נידון אחר, דמצד אחד יתכן שהיה כאן מחילה בטעות, אם טוען שלא ידע בשעת מחילתו שפלוני […]...
10. למה הזכיר רבינו בחיי ויקרא א, יא שהרגל הרביעי של העולם הוא הקרבנות ואילו במשנה ריש אבות נזכר שהעבודה הוא עמוד השני לכאורה היה מקום לפרש בב' אופנים, הא' שרבינו בחיי מפרש כמו שפירשו מקצת מפרשים שם העבודה באופנים אחרים ולא לענין עבודת הקרבנות, והאופן הב' הוא שרבינו בחיי לא קאי על ג' העמודים בריש פ"ק דאבות אלא בסופה על ג' דברים העולם קיים על הדין ועל האמת ועל השלום. אבל אחר העיון בדברי רבינו בחיי יתכן […]...