ברכת התורה מברך משום ששינת קבע בלילה היא בודאי מחייבת גם אם קם באמצע הלילה (משנ"ב הל' ברכה"ת).
נטילת ידים בודאי צריך שכן אף הישן ביום כשיעור שינת קבע צריך ליטול ידיו בלא ברכה כמבואר בשו"ע סי' ד.
ברכת על נטילת ידים אינו מברך עכשיו מכיון שעיקרו נתקן על תפילת שחרית להרא"ש, (ואפילו להרשב"א בברכות טו שחולק על הרא"ש בעיקר הדין, מ"מ בזה מודה, עי"ש בלשונו), אבל בבוקר יכול לברך ואם רוצה להדר שברכת על נטילת ידים תהיה סמוכה לנטילה כפשטות דעת הרא"ש, יכול לעשות צרכיו ולשפשף ולברך (עי' במשנ"ב ריש סי' ד), או לצאת בברכה מאחר, וזה עדיף מהפתרון הקודם (תשובת הגרח"ק אלי בעל פה לענין הניעור בלילה והוא פשוט בסוגי' ואכמ"ל, אבל כאן שישן אינו מחוייב לטרוח גם בזה ורק אם רוצה להדר), אך אם אינו נוהג להקפיד לברך סמוך לנטילה, עי' בשו"ע ומשנ"ב לענין חילוקי מנהגי בני ספרד ובני אשכנז.
ויש להוסיף עוד שאף שנוטל עכשיו ידיו באמצע הלילה, מכל מקום יצטרך ליטול שוב בבוקר לאחר עלות השחר, מכיון שיש צד שהרוח הרעה מסתלקת רק בסוף הלילה, עי' ב"י ושו"ע בסי' ד.
מק"ט התשובה הוא: 4008 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/4008
