מזמן שהיה צריך לזמן בעשרה וזימן בלא שם האם יכול לחזור ולומר נברך אלהינו וכו'

עוד תוכן קשור:

1. אשה שעברו עליה מזמן הלידה שבעה חודשים וגם מניקה מעט מאוד האם צריכה לצום בעשרה בטבת אם לא עברו עליה כ"ד חודש ויש מזון ניכר ממנה לתינוק או שהחלב עלול להפסק יכולה להקל, ואם מרגישה חולשה אינה צריכה לצום כלל. מקורות: יש להקדים בזה דמעיקר הדין מינקת פטורה מתענית, משום שאינה חייבת להתענות ולא היתה בכלל התקנה להתענות, רק שנהגו להתענות (ראה רמ"א סי' תקנ ס"א ומשנ"ב סק"ב בשם הפוסקים), אבל […]...
2. האם מכירה לזמן ארוך ומופלג נחשבת מכירה לזמן או מכירה קבועה ע"ד מה שהבאת דברי הגמ' בב"מ ע"ט א', דאמר רב חסדא אמר רב קטינא מנין למוכר שדהו לששים שנה שאינה חוזרת ביובל שנאמר והארץ לא תמכר לצמיתות מי שאין שם יובל נצמתת יש שם יובל אינה נצמתת יצתה זו שאף על פי שאין שם יובל אינה נצמתת עכ"ל, וכתב המנ"ח מצוה של"ט, וז"פ דל"ד ס' […]...
3. מי שהוא מתווך של התרמה שהתרים לצורך הוצאת ספר לאור ואמר שאינו רוצה לקחת כסף על התיווך ולבסוף חזר בו ואמר שהיה מעדיף להעביר את חלקו המגיעו לצורך פלוני עני האם אכן יכול לחזור בו מויתורו הראשון שויתר לגמרי או לא הנה מה שהמתווך יכול לקחת לצדקה שכר טירחא כנהוג זה נכון, והרחבתי בזה קצת בתשובה הסמוכה [ד"ה האם מותר למתווך וכו'], ולגוף הנידון דידן הנה בעצם אחרי שאדם ויתר על ממונו לצדקה אינו יכול לחזור בו, אלא דכאן יש נידון אחר, דמצד אחד יתכן שהיה כאן מחילה בטעות, אם טוען שלא ידע בשעת מחילתו שפלוני […]...
4. שליח ציבור שמתפלל בשטיבלאך והוא נוהג לא לומר תחנון במנחה, האם יכול להמשיך כמנהגו ולומר מיד להתחיל קדיש מכיון שהמנהג לא לומר תחנון במנחה הוא מנהג שאינו ברור להלכה מה מקורו ואם יש לו דין מנהג מצד הלכה, והוא מבוסס בעיקר על קהילות בחו"ל שנהגו להתפלל סמך לשקיעת החמה והיו מסיימים לאחר השקיעה, (עי' בספר דברי תורה תליתאי עמ' תעג והלאה מש"כ איזה לימוד זכות רחוק בזה, ויש לציין שהמשנ"ב שסבר שאפי' במנחה […]...
5. יורשים ירשו דירה ויש ביניהם דין ודברים מתמשך כיצד לחלוק את הדירה, ובפועל הדירה עומדת זמן רב בלא שוכר ודייר, מאחר ולא הגיעו לשום הסכמים ביניהם, האם מותר להשתמש שם בלא רשותם מדין זה נהנה וזה לא חסר מכיון והיורשים אינם מרשים לגור שם לכן אסור לגור שם, ואפילו כל שימוש שלא היה משלם עליו שכירות (דהיינו גברא דלא עביד למיגר) ג"כ אסור, דדין זה נהנה וזה לא חסר לא נאמר לענין כפייה, שכל עוד שיש לו דבר בידו שיכול להשכיר אותו בכסף ואינו משכירו מטעמי נוחות א"א לחייבו לתת זאת בחינם משום […]...
6. הקורא בתורה שקרא 'כליה' בלשון נקיבה במקום 'כליו' האם צריך לחזור לכבוד רבי שמואל דוד ברקוביץ שליט"א ע"ד הקורא במדינתכם שקרא ואת כליה במקום ואת כליו, ושאלתו בידו האם מחוייב להחזיר הקריאה או לא. לפי המבואר בספרי הפוסקים האחרונים [עי' ריש סי' קמב ועוד להלן], הסכמת רובם היא שגם בזמנינו דלא בקיאינן בחסירות ויתרות [קידושין ל ע"א] מ"מ כל טעות שמשנה את המשמעות יש לחזור. והסברא […]...
7. מי שלא הזכיר מוריד הגשם בימות החמה אבל הזכיר משיב הרוח האם צריך לחזור באמר משיב הרוח בלבד חוזר כמו שלא אמר כלל (משנ"ב סי' קיד סקכ"ו בשם האחרונים), ואע"פ שמוריד הטל בלבד בדיעבד פוטר במקום מוריד הגשם, מ"מ הוא דין מיוחד בטל שהוא מעין מטר, משא"כ רוח שאינו דומה כלל למטר....
8. מי שסיים פסוק ראשון של קריאת שמע ואינו זוכר אם כיון בכל מילה בפרטות האם צריך לחזור לראש נראה דאם יודע שכיון עכ"פ את עיקר פסוק ראשון דהיינו קבלת עול מלכות שמים, ורק מסתפק אם כיון כל מילה, אין מחוייב לחזור לראש אם יש בזה טירחא בשבילו, ולרווחא דמילתא יכוון עכשיו את כוונת המילות כדי לצאת ספק נוסף. והנוהגים בכל דבריהם רק כדעת המשנ"ב לכאורה לא יוכלו לסמוך על היתר זה. מקורות: הנה […]...
9. מי שהיה בקידוש ושמע בורא פרי הגפן אך לא טעם מהקידוש, האם יכול לברך שהכל על המשקין עי' בביאור הלכה סי' קעד ס"ב דראוי לחשוש מספק להחמיר כהדעות שצריך שיעור שתיה של מלוא לוגמיו כדי לפטור שאר משקין מברכת שהכל אבל גם להמקילין שם צריך עכ"פ שתיה בשיעור משהו, אבל בלא שטעם כלל מן היין יכול וחייב לברך שהכל לכתחילה על שאר המשקין שישתה אחר כך....
10. משחק ילדים שילד עושה כעין שרטוט באצבע על גב ילד שלפניו כעין אותיות בשבת בלא שעושה שום רושם והילד שלפניו צריך לנחש איזה מילה הוא שירטט האם מותר בשבת מותר כיון שאינו עושה שום רושם אותיות כלל (יעוי' רמ"א סי' שמ ס"ד בשם תה"ד סי' סג ובמשנ"ב שם)....