הכמות לאכילת פת שחרית קודם הלימוד היא כביצה או יותר מעט ולא אכילה רבה, אלא הסעודה העיקרית היא לאחר לימודו.
מקורות: יעוי' סוכה כו ע"א כדטעים בר בי רב וכו' שהיה טועם משהו קודם הלימוד ונכנס ללימוד, השמועות לא היו נמשכות אחר ו' שעות של מאכל ת"ח.
וכמבואר בטור ס"ס קנה שפת שחרית הוא הכביצה פת הזה ואכילת פת שחרית היא רק מעט כמ"ש הבה"ל ס"ס קנה ואעפ"כ הוא באכילת פת, ואילו זמן הסעודה הוא בסי' קנז אחר זה בשעות שאחר כך.
וכמבואר בסדר הסימנים וההנהגה בטושו"ע סימנים קנה קנז, ולהכי בסי' קנה כ' הטור קודם שילך לב"ה יכול לאכול פת שחרית וכו' ובסי' קנו כ' ואחר כך ילך לעסקיו וכו' ובסי' קנז כ' וכשיגיע שעה רביעית וכו' ואם ת"ח הוא וכו' ימתין עד שעה שישית.
והנה השיעור הזה של כדטעים בר בי רב וכו' הנ"ל כ' ברש"י שם שטועם מלוא פיו ושותה, ושיעור האכיל דמיירי שם הוא כביצה פת או מעט יותר וכמבואר ברמב"ם ופוסקים לענין הגמ' סוכה שם.
ויעוי' בביאור הלכה סו"ס קנה שכ' דמשמע בטור שיאכל אז (היינו בפת שחרית שאוכל קודם הלימוד) רק מעט.
מק"ט התשובה הוא: 4786 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/4786
