אין הולכין בממון אחר הרוב להוציא מחזקת ממון, ומ"מ מצאנו בכמה מקומות יוצא מן הכלל, כגון בהוצאת ממון ע"פ דעת רוב הדיינים, וכן באבידת אדם שנמצא אסופי בעיר שרובה ישראל וכן י"א שספק ספקא מועיל להוציא ממון אע"פ שיש אומרים שהוא מטעם רוב, וכן יש סוברים שמנהג נגד חזקת ממון הוא מדין רוב.
וכן בעוד מקומות, והמפרשים כתבו טעמים לדברים הנ"ל היוצאים מן הכלל.
מקורות: ראה תוס' ב"ב כג ריש ע"ב, תפא"י ב"ק ג ב, תרוה"ד ס"ס שמט וסי' שכג ע"ש ובקה"ח שלא, א, ועי' בעשירות דברים באנצ' התלמודית ערך אין הולכין בממון אחר הרוב שהביאו עשרות מ"מ בנידון.
מק"ט התשובה הוא: 2523 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/2523
קשור
עד כמה התשובה הזאת היה שימושית?
לחץ על כוכב כדי לדרג אותו!
דירוג ממוצע 0 / 5. ספירת קולות: 0
אין הצבעות עד כה! היה הראשון לדרג את הפוסט הזה.
We are sorry that this post was not useful for you!
Let us improve this post!
Tell us how we can improve this post?
עוד תוכן קשור:
- האם דברי הרמ"א שבאב התובע את בנו לא הולכים אחר הנתבע הוא רק בתובע באותה העיר או גם בעיר אחרת, וכמו כן האם דברי החולקים על הרמ"א וסוברים שבאב התובע את בנו ג"כ הולכים לב"ד אחר הנתבע האם הוא רק באותה העיר או רק בעיר אחרת או בכל אופן כל הנידון הוא רק אם רוצה האב לדון בעירו והבן רוצה לדון בעירו, אבל אם הבן רוצה לדון בעירו של האב בב"ד אחר לא שייך לנידון זה, והרי זה כשאר דין תובע ונתבע שגרים באותה העיר, ובאופן זה אם האב רוצה לדון בב"ד הקבוע והמקובל של המקום באופן שנהגו להידיין אצלם הרי זו זכותו, ואם […]...
- למה במאכלים אחרים וכן בתערובת יין ושכר לענין הברכה מהלכין אחר רוב ולענין יין מצינו שיש דעות ואופנים שבתערובת יין עם מים אין מהלכין אחר הרוב הנה אמנם שאלתך מתייחסת להוראת חלק מפוסקי זמנינו לענין תערובת מים במיץ ענבים שמעט מים מבטל כח היין, אבל השאלה היא גם למה בתערובת מים ביין החזק בפוסקים אזלי' בתר היין גם כשהוא מעיוט באופנים המבוארים בפוסקים, והנה זה אינו קשה כ"כ כיון שחשיבות יין נשאר גם כשהוא מיעוט, עי' בסי' רד ס"ה ונו"כ שם, […]...
- האם הלכה כהרמ"א שבאב התובע את בנו לא הולכים אחר הנתבע מסתבר שהלכה כהרמ"א בזה, שהרי כמו כן הסכימו הנו"כ ביו"ד סי' רמ ס"ח ובחו"מ סי' יד ס"א, ובכללם הכנה"ג האו"ת והפת"ש ושאר פוסקים שהביא בפת"ש חו"מ שם, וכן העתיקו דין זה בלבוש ובערך לחם להריק"ש ובערוה"ש ושאר אחרונים פה אחד, וגם הגר"א ציין לדין זה סימוכין מדברי ראשונים, וכ"ה באמרי יושר ח"א סי' לח ובשבט […]...
- איך מותר לחכם לומר דעתו להיתר בדאורייתא כשיש מי שכבר מחמיר וכן להיפך בדרבנן כך היא דרכה של תורה שכל אחד אומר מה שהוא סובר, ואם הוא סובר שמישהו אחר טועה אין צריך לישא לו פנים אפילו אם הוא רבו כמש"כ מהרא"י בתרוה"ד סי' רלח והובא ברמ"א בהל' כבוד רבו יו"ד סי' רמב ס"ג, ואפי' אם אינו סובר שהאחר טועה אלא רק שנראה לו אחרת ממנו בשיקול הדעת אם […]...
- לענין הנידונים לעיל על חזקת בשרי או חלבי בבן יומו ובאינו בן יומו מה הדין בדבר חריף דבר חריף נאסר להרמ"א עד ס' כנגד הטעם הבלוע בכלי אפילו אינו בן יומו ואפילו בדיעבד, ואפילו בלא בישול אלא כגון במדוכה, וכ"ש כשבשלו דבר חריף פרווה בכלי בשרי. להנוהגים כהמחבר יהיה אסור רק בבן ימו באופן זה. מקורות: רמ"א יו"ד צה, ב ולפי הנוסח בדרכי משה שם ובאו"ה כד, ו. להמחבר צו, ג, דבר […]...
- כשיש כמה כהנים המברכים האם הברכה גדולה יותר פשוט שכן. מקורות: הנה יש כלל שכל שאינו בזה אחר זה אינו בבת אחת, אבל מה שישנו בזה אחר זה ישנו בבת אחת, ולכן מכיון שיכול להתברך מכהן אחר כהן לכן כשמתברך מכמה כהנים נחשב ככמה ברכות, ואע"פ שאי אפשר באותו מעמד של חזרת הש"ץ לברך כהן אחרי כהן, אבל זהו מדרבנן, ומכיון שרבנן לא […]...
- בעניין הפסיעות שאחר תפילת שמונה עשרה, האם מחוייבים לחוש לדעת המג"א שאסור לפסוע כשיש מתפללים בד"א שלאחוריו מן הצד הנה יש בזה מחלוקת המג"א והא"ר, והמנהג ברוב המקומות להקל בזה, ומאידך הגרח"ק נקט שצריך להחמיר בזה מלבד בשעת הדחק. ויתכן שטעמו משום דבגמ' בברכות הביאו הדבר מפסוק בשמואל, וממילא דינו חמור כדברי קבלה, ודברי קבלה קיימא לן שהן כדברי תורה, אמנם יש בזה סתירות ברש"י בביצה ואמנם דעת הר"ו בשם הגאונים לגבי מגילה שדברי […]...
- מה הטעם שאם ייחד את החמץ לישיבה וטח בטיט את החמץ אינו חייב בביעור דהרי אפי' חצי שיעור יש אומרים שחייב בביעור ולכו"ע אסור באכילה ומה הדין כשיש קטנים שיבואו לאוכלו הטעם הוא שאין לזה שם מאכל בכה"ג והוא כעין דין החמץ שנפסל לאכילת כלב, שבשניהם אין לזה שם אוכל, וגם אין חשש שמא יבוא לאכלו מכיון שתקנו לישיבה וגם מאוס (ראה משנ"ב ושעה"צ סי' תמב ס"ט), ובמקום שיש קטנים ביותר שיבואו לאכלו ג"כ לכאורה לא נראה שיחלקו בזה הפוסקים, דהרי הביעור הוא מחמת הגדולים דאילו […]...
- אב הזמין בתו לדין והיא טענה נגדו שהולכים אחרי הנתבע והדיינים השיבו לה לדברי הרמ״א שלא אומרים באב הולכים אחרי הנתבע ורצו להוציא עליה סירוב אולם הטוען שלה טען עבורה שיש חולקים על הרמ״א ואין מוציאים סירוב על זה, מי מהשנים צודקים בתשובות הסמוכות הארכתי בכמה פרטים הנוגעים לדין זה בשרשי הדינים, כל אחד לגופו, ובזה אכתוב סיכום לדברים: לענין הנידון אם הלכה כהרמ"א בזה, אכן הלכה כהרמ"א בזה, ולענין אם יכולה לטעון קים לי כהחולקים על הרמ"א, בניד"ד לא מסתבר שיכולה לטעון כן וכמו שנתבאר. לענין הנידון אם כופים עליה לדון בעירו של אביו פשטות הפוסקים […]...
- האם כשאדם רוצה להיתדיין בב"ד אחר במקום שאינו זכאי לבחור הב"ד האם מוציאים נגדו כתב סירוב וא"כ איזה כתב מוציאים כנגדו אם שמתא או היתר לדון שלא בפניו או גם היתר ערכאות עי' ב"ב קיב ע"ב ובתוס' שם, ולמעשה פסק הרמ"א בסי' כח שמקבלין עדות שלא בפני בע"ד באופן שאינו בא לב"ד שצריך לבוא, ועי"ש בנו"כ דטענת אנא לב"ד הגדול אזילנא לא שייכא האידנא דהרמ"א לשיטתו יד, א, ועי' במאמרו של דודי שציינתי בתשובה בסמוך מה שהביא הרבה מ"מ בהך דינא דהרמ"א סי"ד דהאידנא לא שייך לטעון […]...
