יתפלל במקום שמכוון.
מקורות: עי' שבת י ע"א ואיהו סבר וכו' ומשמע שכך מסקנת הגמ', וגם לפי רבא שם הרי כוונה בתפילה כלול בתקנה להתפלל כדמוכח בברכות המתפלל אם יכול וכו', וביבמות אמרי' כל האומר אין לו אלא תורה וכו'.
וכן בתוס' דשבת כ' דאפי' רשב"י שהי' פטור מן הדין מחמיר על עצמו היה.
ומיהו מצינו ברב יהודה דמצלי לל' יום כמ"ש בשלהי ר"ה ואביי דפריס ידיה וכו' כמ"ש בס"פ הזרוע (ועי' עוד בירושלמי לענין פלוגתא דר' יוחנן ורשב"י), אבל כשמתפלל ודאי צריך שישם נפשו בכפו כמ"ש בתענית ז' ועי' סוטה ה' בשר כתיב ביה וכו' וע"ז דרשי' באותיות דר"ע יבוא כל בשר, אבל לא שיתפלל ולבו בל עמו דבזה קרי' הארצה זאת מידכם, וכעין מה דאמרי' בשו"ע על תפילת נדבה, עכ,פ לכתחילה נוהג בתפילת חובה.
מק"ט התשובה הוא: 3277 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/3277
