אדם שמסופק אם אמרו לו שלום האם מחוייב להשיב שלום

עוד תוכן קשור:

1. האם מותר להשיב שלום לשאינו שותו"מ בזמן ק"ש בין הפרקים לא ישיב. מקורות: לכאורה היה מותר להשיב לו מכיון שמה שכתבו הפוסקים שהיום נהגו שלא להשיב שלום וממילא אין מצפים לתשובת שלום בזמן התפילה, לא שייך לגביו, מכיון שהוא לא נהג כן והוא מקפיד ואינו יודע הסיבה למה שלא ישיבו לו, וא"כ חוזר עיקר הדין שמותר להשיב, אמנם נראה שלא ישיב מכיון שאין הזכות לזה […]...
2. האם מותר להשיב שלום בין הפרקים בק"ש כשהשני לא יודע שהוא בק"ש ירמז ויסמן לו שהוא באמצע ק"ש. מקורות: מעיקר הדין היה להתיר שעד כאן לא כתב המשנ"ב אלא שהיום אין רגילות להשיב בעת התפילה, אבל למעשה מכיון שאם השני היה יודע שהוא בק"ש לא היה מפה ממנו לשלום, ולכן יסמן לו בידיו שהוא אוחז בק"ש. ומ"מ בדיעבד אם השיב שלום במקרה זה א"א לומר שעבר בזה […]...
3. מי שאין עמו שלושה בני אדם בקידוש לבנה לומר להם שלום עליכם כנהוג, אלא רק אדם אחד עומד עמו, מה יעשה יאמר לאדם אחד ג' פעמים שלום עליכם. מקורות: הגם שנהגו לומר לג' בני אדם כמ"ש המטה משה סי' תקמ, מ"מ עיקר המנהג במקורו היה לומר לאדם אחד ג' פעמים שלום עליך, דהשילוש נכפל רק לענין האמירה כמו שאר הדברים שנכפלו ג' פעמים, אבל לא דוקא לענין ג' בני אדם, וכן הוא במס' סופרים ס"פ יט […]...
4. מי ששמע בשם אדם גדול התבטאות כנגד אדם ת"ח האם מותר לכל אדם לומר קים לי כאותו גדול ולהתיר לעצמו לזלזל ג"כ באותו ת"ח בהסתמכות על השקפתו ושיטתו של אותו גדול או לא אסור מכיון שההיתר של הגדול להתבטא כנגד אותו ת"ח הוא משום שאינו מחוייב בכבודו של הת"ח הקטן ממנו, אבל אדם מן השוק פשיטא שמחוייב בכבודו של אותו ת"ח שממנו הוא גדול. מקורות: כן מבואר בשו"ע יו"ד בסוף הל' כבוד חכמים סי' רמד סי"ז שגדרי החיוב של כבוד חכמים הוא כשגדול בחכמה מזה, עי"ש לגבי הנידונים […]...
5. שלום וברכה כבוד הרב.

   אדם שנפשו חשקה בלימוד פנימיות התורה, ולא עלינו הגיע למצב שיוצר קשר עם שד ומקבל ממנו ידע אך האדם לא מבטיח לו כלום בתמורה, האם עבר על איזה איסור? הדעה הפשוטה שמותר ואינו כדאי. מקורות: יש בזה דעות אם מותר לקבל מידע משדים או לא, אך הדעה הפשוטה והכרעת הרמ"א ביו"ד קעט סט"ז שאין בזה איסור וכמו שציין לזה שם הגר"א שכן מוכח בהרבה מקומות, (וגם המחבר שלכאורה הביא ב' דעות אך יש לדון שיתכן שנחשב שלא הזכיר להדיא דעה החולקת על זה עי' […]...

6. מי שמסופק כמה נרות היום האם ידליק כמו הצד הקטן או כהצד הגדול היה מקום לומר שידליק כהצד הקטן יותר, שהרי למה ידליק נר אחד מספק דהרי אין להדליק יותר מן היום שבזה אין היכר עי' בבה"ל תרעא ד"ה כדי וברמ"א שם, וא"כ שב ואל תעשה עדיף. ומצד שני יש לומר שידליק יותר כמ"ש החכ"ש ע"פ הרמ"א סי' רסג דבדבר שהוא במנין יכול להוסיף, אולם נראה שכאן א"א […]...
7. מי שמסתפק אם קרא שנים מקרא ואחד תרגום או לא האם מחוייב לקרוא שוב אינו חוזר וקורא. מקורות: יעוי' במשנ"ב בהל' מגילה בשם הפמ"ג שאם הסתפק לענין קריאת המגילה אם קרא או לא חוזר וקורא שספק דברי קבלה הוא כספק דאורייתא, ויש לציין דבב"י לעיל מזה לענין ערים המסופקות בקריאת המגילה הובאו דעות בראשונים דאפי' במגילה ספק אינו חוזר דסבירא דדברי קבלה כמו דרבנן לענין ספק דרבנן (וגם ברש"י […]...
8. הנוטע אילן בשבת במזיד האם מחוייב לעוקרו כן. מקורות: ראה ביאור הלכה סי' שיח ד"ה אחת ע"פ המשנה בתרומות והסוגי' בגיטין....
9. אדם שהפקיר את כלב החצר שלו ואדם אחר ניזוק ממנו האם הוא חייב למרות שיש אופנים שאדם יתחייב בנזיקין גם על נזיקין שנעשו על ידי חפץ שהוא הפקיר, אך לגבי בעל חי שהפקיר והבעל חי הלך והזיק, אמנם אסור להפקיר בעל חי מזיק, אך במקרה שעבר והפקיר אינו חייב לשלם את נזקיו, ומכל מקום כל אדם שגרם נזק על ידי בעל חי שאינו שלו, ואפילו אדם צד ג' […]...
10. אדם שאמר חפץ זה יהיה הפקר לפלוני בלבד, והגיע אותו פלוני וזכה בחפץ, האם החפץ עכשיו שלו או לא הסכמת רוב הפוסקים שהפקר כזה אינו הפקר ולא חל כלל, אם כי הדבר אינו ברור לכו"ע שהפקר כזה אינו חל, וכן יש עוד נידונים לצרף כאן, ולכן אי אפשר להוציא מידו כיון שיש לו כמה עניינים שיכול לטעון ולסמוך. מקורות: במשנה פאה ו א אי' הפקר לעניים לבית הלל אינו הפקר עד שיופקר אף לעשירים, […]...