נראה שמנהגו היה כבני פולין שמהגים השורק כחיריק, וזה למדתי ממה שהיה רגיל הרמ"א לכתוב מהר"י ברין במקום במקום מהר"י ברונא, וכן מדינת ביהם במקום מדינת בוהמיה, ונראה מזה שהיה מהגה את השורק כחירק או כעין חירק, ודוחק לומר שכתב בחיריק רק מחמת שאחרים הורגלו להגות כן שמות אלו בחיריק, אע"פ שהוא אפשרי ודבר שקיים מ"מ יש בזה קצת דוחק, בפרט שהרמ"א חי ופעל בפולין, והרי כהיום כל בני פולין וכמה מהארצות הסמוכות מהגים כן, וזמן רב לוקח שתתפשט הגייה כזו, ולכן מסתבר שהגייה זו לא התחילה רק בדורות האחרונים אלא כבר היתה קודם.
מק"ט התשובה הוא: 8230 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/8230
קשור
עד כמה התשובה הזאת היה שימושית?
לחץ על כוכב כדי לדרג אותו!
דירוג ממוצע 0 / 5. ספירת קולות: 0
אין הצבעות עד כה! היה הראשון לדרג את הפוסט הזה.
We are sorry that this post was not useful for you!
Let us improve this post!
Tell us how we can improve this post?
עוד תוכן קשור:
- למה במאכלם של בני המדבר מצינו במן ובבארה של מרים שהיה לחם מלמעלה ומים מלמטה שזהו היפך מטבע העולם היה בזה ענין להראות הנהגת הקב"ה עם ישראל במדבר שהוא על טבעי, וכמבואר כן בשמו"ר כה ה ובפסיקתא דר"כ פיסקא ויהי בשלח, ששם מתייחסים להדי' לאבחנה שהבחנת שההנהגה עם המן ובארה של מרים היה להיפך וכמו ששמתם לבכם לזאת. והטעם משום שכל הנהגת המדבר היה זה ארבעים שנה ה' אלהיך עמך לא חסרת דבר, שזו […]...
- האם מותר לישון כשהגיע זמן תפילת מעריב ועדיין לא התפלל אם ממנה שומר שיעיר אותו משנתו יש כמה מגדולי האחרונים שהתירו הדבר, אם כי בחשבון הסוגיות יש מקום לטעון שאין הדבר ברור כמו שיבואר להלן. מקורות: יעוי' במשנ"ב סי' רלה סי"ז לענין לימוד קודם תפילת ערבית בשם האחרונים שאם ממנה שומר שאינו לומד (וה"ה שצריך שומר שאינו אוכל ואינו ישן, יעוי' באשל אברהם מבוטשאטש סי' רצט ס"א ובאישי ישראל פכ"ז הע' […]...
- מי שקרא ק"ש ועדיין לא התפלל ורוצה קודם לעסוק בהפצת דברי תורה בכלים דיגיטליים ולהתפלל לפני סוף זמן תפילה האם יכול לעשות כן הנה יש דין שאסור לעשות חפציו קודם התפילה (או"ח פט ג) אבל צרכי מצוה מותר (משנ"ב סקל"ו), וגם אם נחשיב זאת כצרכי מצוה, מ"מ עיקר דברי המשנ"ב נאמרו לענין דברים שאין בהם שיהוי אבל דברים שיש בהם שיהוי, יש כלל שמצוה עוברת קודמת למצוה שאינה עוברת (עי' שו"ע שם סעיף ב' ועוד), ולכן ראוי להקדים […]...
- מי שלא התפלל שחרית מחמת אונס ועבר זמן שחרית האם כרגע מותר לאכול או אסור אסור לאכול אפי' אם עדיין לא הגיע זמן מנחה גדולה, אלא יש לו להמתין עד זמן מנחה גדולה ולהתפלל מנחה ותפילת עמידה נוספת לתשלומין של שחרית ואז יכול לאכול. (מחנה ישראל לבעל החפץ חיים פרק ז ע"פ הפמ"ג סי' קח אות ג, וכ"כ במ"ב סי' ע' סק"כ), ואפי' לטעום אסור (תהלה לדוד סי' קח סק"ב) […]...
- מי שאמר קדושה עם ציבור באופן אקראי שלא התפלל איתם האם כרגע מותר לו להתחיל שמונ"ע עם ציבור אחר אע"פ שלא יספיק לומר עמהם קדושה ומה הדין באופן שמתחילה שמע וענה רק ברוך ולא קדוש לגבי השאלה הראשונה הדין הוא שמותר כמ"ש במשנ"ב סי' קט סק"ד. ולגבי השאלה השניה יש לציין בזה דברי הגמ' בחולין דהמלאכים אין להם רשות לומר ברוך לפני שאומרים קדוש עי"ש, ומבואר מזה דקדוש הוא דבר עיקרי בקדושה, וממילא לכאורה יש לדמותו לחיסר דבר מעיקר ברכה שלא יצא בברכה וה"ה כאן לענייננו לא יצא בקדושה....
- גוי שעבר על אחת ממצוות בני נח ונתגייר האם נהרג בבית דין של ישראל מחמת חטא שעבר בגיותו (בזמן שיד ב"ד תקיפה לענין זה) בדיני אדם עדיין חייב, ובלבד אם לא נשתנה דינו ומיתתו וכמבואר הפרטים במקורות, ובדיני שמים הוא מחלוקת תנאים אם נפקעו ממנו החיובים בזמן הגרות או לא. מקורות: בפתיחת הנידון יעוי' ביבמות מח ע"ב דמפני מה גרים מעונים בזמן הזה וכו' ולפי א' מן הדעות הוא משום שלא קיימו מצוות בני נוח בגיותן, אולם גם משם […]...
- האם בני המן היו ג"כ עבדי מרדכי הנה מקופיא היה נראה שלא, שהרי זה לא מצינו שמרדכי קנה גם את זרש אשתו של המן, וכ"ש לפי המדרשים שקנה את המן בשעת מלחמה א"כ מסתמא שזרש לא היתה שם כיון שאין דרכה של אשה לעשות מלחמה (קידושין ב ע"ב, ואמנם עי' בפרק חלק סנהדרין צה ע"ב לענין קרונות של זהב וכו' אבל יש […]...
- מי שאין עמו שלושה בני אדם בקידוש לבנה לומר להם שלום עליכם כנהוג, אלא רק אדם אחד עומד עמו, מה יעשה יאמר לאדם אחד ג' פעמים שלום עליכם. מקורות: הגם שנהגו לומר לג' בני אדם כמ"ש המטה משה סי' תקמ, מ"מ עיקר המנהג במקורו היה לומר לאדם אחד ג' פעמים שלום עליך, דהשילוש נכפל רק לענין האמירה כמו שאר הדברים שנכפלו ג' פעמים, אבל לא דוקא לענין ג' בני אדם, וכן הוא במס' סופרים ס"פ יט […]...
- תבשיל שתבלוהו בתבלין של קטנית מה דינו בפסח לעניין בני אשכנז הנידון התעורר לגבי ממתיק קטנית לקולה שהיו הכשרים שנמנעו מלתת לו הכשר לפסח מחמת זה. והיה מקום להתירו מחמת שתערובת קטניות מותרת כמ"ש ברמ"א או"ח תנג א, וא"כ אף שבשאר איסורין טעמא לא בטיל אפי' באלף כמבואר בשו"ע יו"ד ובש"ך שם, מ"מ הרי הא קמן שלא החמירו בתערובתו כבשאר איסורין, כך היה מקום לטעון, מ"מ […]...
- בן ספרד הנוהג כדעת המחבר האם מותר לו לאכול בשבת תבשיל שחימם בן אשכנז באופן שהיה מותר רק לדעת הרמ"א התבשיל מותר גם לנוהג כדעת המחבר. מקורות: אמנם המחבר החמיר לכתחילה לחשוש למחמירים, ואמנם חימום הוא סיבה לאסור התבשיל [עי' רנז א וע"ע רנג א] אולם הכלל הוא שלענין מעשה שבת נוקטים להקל [עי' סי' שיח], ומכיון שיש כאן מחלוקת ראשונים המחבר מודה שלענין מעשה שבת מקילים, והרחבתי בזה עוד בעם סגולה חלק א' סי' […]...
