עי' ב"ב קיב ע"ב ובתוס' שם, ולמעשה פסק הרמ"א בסי' כח שמקבלין עדות שלא בפני בע"ד באופן שאינו בא לב"ד שצריך לבוא, ועי"ש בנו"כ דטענת אנא לב"ד הגדול אזילנא לא שייכא האידנא דהרמ"א לשיטתו יד, א, ועי' במאמרו של דודי שציינתי בתשובה בסמוך מה שהביא הרבה מ"מ בהך דינא דהרמ"א סי"ד דהאידנא לא שייך לטעון אנא לב"ד הגדול אזילנא אם הוא דינא או סברא או תקנה, עכ"פ מיירי גם באופן שיש ב"ד קבוע באופנים שנתבארו בתשובה בסמוך שאינו יכול לטעון זבל"א, או באופן שטוען טענה שאינה מקובלת ע"פ דין כמו שטוען הנתבע שרוצה לדון בעירו כשהתובע הוא אביו, ע"ד מה שנתבאר בסמוך, ובכל הני אפשר לקבל עדות שלא בפניו, אבל לענין כתב סירוב ערכאות, לא עיינתי כראוי כעת בנידון זה, אבל תמוה בעיני להתיר ערכאות באופן כזה, דמה עדיף ערכאות מב"ד כזה.
אבל לענין נידוי יש מקום לומר שיכתבו, כיון שאינו בא לב"ד שמחוייב לבוא לשם לפי המצב עכשיו ולפי מה שמתברר מתוך טענותיו גופא שאינן נכונות, ועי' ברמ"א סי' יד סי"ג.
מק"ט התשובה הוא: 2592 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/2592
