כן, יש כלאים גם עציץ שאינו נקוב, עי' כלאים פ"ז מ"ח ורמב"ם הל' כלאים פ"א ה"ב.
מק"ט התשובה הוא: 6059 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/6059
קשור
עד כמה התשובה הזאת היה שימושית?
לחץ על כוכב כדי לדרג אותו!
דירוג ממוצע 0 / 5. ספירת קולות: 0
אין הצבעות עד כה! היה הראשון לדרג את הפוסט הזה.
We are sorry that this post was not useful for you!
Let us improve this post!
Tell us how we can improve this post?
עוד תוכן קשור:
- האם אפשר לברך ברכת האילנות על עציץ שאינו נקוב הנה זה ברור שעיקר דין הברכה הנזכר בגמ' ובפוסקים הוא על ברכה על לבלוב הארץ וכדמוכח מלשון הגמ' והפוסקים, אבל עדיין אין מזה ראיה ברורה שבעציץ אי אפשר לברך. והאחרונים דנו לגבי ענף תלוש אם אפשר לברך עליו ברכת האילנות או לא, יעוי' באשל אברהם מבוטשאטש (או”ח סימו רכו) ובשו"ת התעוררות תשובה (ח”ב בהשמטות שבראש […]...
- זריעה בעציץ שאינו נקוב על גבי מים בלבד בלי אדמה האם יש בו דין כלאים לאסור להניחו תחת ענפי ענבים או לא בתוספתא כלאים פ"א ה"ט אי' דזריעה על אמת המים אין בו משום כלאים, וכן הובא בדרך אמונה ריש הלכות כלאים, ועי' ירושלמי כלאים ספ"א, ודנו פוסקי זמנינו האם מדובר גם באופן זריעה רגילה ע"ג מים ממש או לא. (ועי' גם ר"ש כלאים פ"ג מ"ב ודו"ק). ועי' שו"ת הר צבי ח"ב סי' לא אות ה' לענין […]...
- הנוטע בעציץ שאינו נקוב האם חייב בערלה יש בזה מחלוקת ראשונים אם חייב מדאורייתא או מדרבנן, והחזו"א הכריע כהרא"ש המחלק בין עציץ של חרס לעציץ של מינים אחרים, שבחרס הוא מדאורייתא ובשאר רוב מינים הוא מדרבנן. מקורות: עי' תמצית הסוגיא והדעות בזה בבהירות נפלאה בדרך אמונה ערלה פ"י ה"ח ובביאור ההלכה שם, דלהרמב"ם נקטו כמה אחרונים שסובר שהוא מדאורייתא כהירושלמי (ואינו מוסכם […]...
- האם יש איסור לזרוע כלאים של חיטים תחת גפן מודלית כן, יש איסור בזה, כמבואר במשנה כלאים פ"ו מ"ג מ"ד וברמב"ם פ"ו מהל' כלאים הי"ב ושו"ע יו"ד סי' רצו סכ"ז, ועי' בגמ' פ"ק דעירובין, וע' ברמב"ם שם פרטי הדינים בזה ובדרך אמונה. ואהזדמן לי שראיתי בחצר של משפחה של יראים ושלמים שיש להם גג מעל החצר שלהם שעליו יש ענפי ענבים מודלים ומתחת הגגון שאר […]...
- האם כשאדם רוצה להיתדיין בב"ד אחר במקום שאינו זכאי לבחור הב"ד האם מוציאים נגדו כתב סירוב וא"כ איזה כתב מוציאים כנגדו אם שמתא או היתר לדון שלא בפניו או גם היתר ערכאות עי' ב"ב קיב ע"ב ובתוס' שם, ולמעשה פסק הרמ"א בסי' כח שמקבלין עדות שלא בפני בע"ד באופן שאינו בא לב"ד שצריך לבוא, ועי"ש בנו"כ דטענת אנא לב"ד הגדול אזילנא לא שייכא האידנא דהרמ"א לשיטתו יד, א, ועי' במאמרו של דודי שציינתי בתשובה בסמוך מה שהביא הרבה מ"מ בהך דינא דהרמ"א סי"ד דהאידנא לא שייך לטעון […]...
- האם עדיף להתפלל במקום שיכול לכוון אע"פ שיצטרך לקצר בלימודו או במקום שאינו יכול לכוון ויוכל ללמוד יותר יתפלל במקום שמכוון. מקורות: עי' שבת י ע"א ואיהו סבר וכו' ומשמע שכך מסקנת הגמ', וגם לפי רבא שם הרי כוונה בתפילה כלול בתקנה להתפלל כדמוכח בברכות המתפלל אם יכול וכו', וביבמות אמרי' כל האומר אין לו אלא תורה וכו'. וכן בתוס' דשבת כ' דאפי' רשב"י שהי' פטור מן הדין מחמיר על עצמו היה. ומיהו […]...
- האם יש מקור בשו"ע שמי שאינו שומר שבת שנוגע ביין אוסר את היין יעוי' בשו"ע בדיני חשוד סי' קיט סעי' ז דאי' שם שמי שאינו מאמין לחז"ל או מחלל שבת הוא חמור משאר חשוד שדינו גם לענין זה כעובד ע"ז עי"ש. ובסמיכות לשם סעיפים ט עד יב נזכר שם על כמה אופנים שאין דין מומר לענין יי"נ ולענין שחיטה ולענין חשוד, ובכל סעי' נזכר ענין אחר ומשמע להדיא […]...
- מי שאינו יכול להתענות בתענית אסתר מחמת חולי וכיוצא בזה האם יש ענין למנוע מעצמו לאכול מעדנים הנה לגבי תעניות נזכרו בגמ' ב' אופנים לטעמים באיסור אכילת עידונים בתענית, האחד שיצטער בצרת הציבור, והשני שלא יתראה בפני הציבור אחר שאכל ושתה כעין למה תתראו. ולכן זה ברור שאין לו להתראות בפני הציבור אחר שאוכל ושותה טוב וניכר עליו שאכל ושתה, וכל שכן שאסור לו לאכול ולשתות בפני הציבור. אבל לענין אכילת מעדנים […]...
- האם יש ענין להכשיר את השיש, למרות שאינו סומך על ההכשרה ואינו משתמש בו בפסח בלא הפסק כיסוי עבה, מכיון שהוא עשוי מחומר שלא מועיל בו הכשרה הנה אם אין מועיל הכשרה לא היה טעם לעשות הכשרה, אבל הטעם שעושים הכשרה הוא מחמת שאינו ברור לכו"ע על מינים מסויימים שלא מועיל בהם הכשרה ועי' משנ"ב ס"ס קנא ס"ק קסג ופמ"ג יו"ד סי' קג שפ"ד ס"ק יז אות א' בשם דבר שמואל ושו"ת בית שלמה יו"ד ח"א סי' קפו ומנח"י סי' סז ואג"מ […]...
- האם יש בל תשחית בהמנעות מלאכול אוכל שאינו בריא בענין שאלתך האם יש איסור בל תשחית בדבר שאינו בריא לאכילתו אע"פ שאי"ז מזיק לו נזק גמור. הנה גרסי' בשבת דף ק"מ ב', וז"ל, ואמר רב פפא האי מאן דאפשר למישתי שיכרא ושתי חמרא [מי שיכול לשתות שכר ושותה יין] עובר משום בל תשחית ולאו מילתא היא בל תשחית דגופא עדיף, כלומר שמכיון ושכר פחות […]...