האם יש ברכה על פדיון שבויים

עוד תוכן קשור:

1. האם ברכה אחרונה של פירות שאינם משבעת המינים נפטרת אם בירך על המחיה מחמת שאמר לאכול מפריה יעוי' במשנ"ב  ריש סי' רז דבדיעבד אם בירך על העץ ועל פרי העץ על פירות אלו שאינם מז' המינים יצא, ומבואר יותר מזה בשו"ע רח יג דאפי' לכתחילה אם אכל ענבים ותפוחים מברך ברכה אחרונה על הענבים ופוטר בזה גם את התפוחים, אבל בברכת מעין ג' של יין אינו פוטר ברכה האחרונה שצריך לברך על […]...
2. בדין שומר ליציאה באמצע סעודה ללא ברכה נוספת, האם מועיל שומר קטן נראה שמועיל. מקורות: הנה בדין שומר לסעודה שנזכר בלשון הגמ' (פסחים קב ע"א) הניחו מקצת חברים (להמחבר סי' קעח ס"ב גם בדברים הטעונים ברכה במקומן כגון פת ולרמ"א צריך שומר רק בדברים שאין טעונין ברכה במקומן כגון ירקות) יש לדון אם הוא דין בקביעות סעודה שיש מן החברים שנשארו שם ולכן חשוב כמו שהסעודה לא […]...
3. מה הם הברכות שאפשר לצאת בהם ידי חובת מאה ברכות ואם אפשר לצאת מחבירו ברכה שאינה מחוייב בה הברכות שאפשר לצאת בהן יד"ח מאה ברכות הם ברכות שיש בהן שם ומלכות, כגון תפילות וברכת הנהנין וברכות אחרונות ואשר יצר וברכות הראייה. נזכר בפוסקים הענין שאומרים דברי שבח להשלים מאה ברכות, אבל כמו שכתבתי כבר בכ"מ נראה שנאמר רק לרווחא דמילתא, ועכ"פ להלכה אינו פוטר האדם מלברך מאה ברכות בשם ומלכות. אדם יכול להוציא […]...
4. מי שקרא הפרשה ולא התכוון למצוות שנים מקרא האם יצא או שצריך לקרוא שוב לשם מצוות שנים מקרא יש בזה מחלוקת הפוסקים אם יצא וראוי לחוש ולקרוא שוב, והמיקל בזה יש לו על מי לסמוך שכך דעת רוב הפוסקים. מקורות: דעת הרדב"ז הובא במ"א סי' ס והפר"ח תפט דמצוות דרבנן א"צ כונה בדיעבד, והובא במשנ"ב ס סק"י וכן סובר הא"ר עי' בבה"ל שם, וכמ"ש הא"ר בסי' תפט, וע"ש בפמ"ג, וע"ע בפמ"ג שהובא בביאה"ל […]...
5. מי שעושה תנאי בערב שבת שיוכל להפריש מעשרות בשבת האם יוכל לומר הנוסח הקצר הנוהגים לומר בשעת הדחק הנוסח הקצר בהפרשת תרומות ומעשרות יכולים לומר גם את התנאי בנוסח הקצר, דהיינו שאומר בערב שבת שיהיה כמו הנוסח של התנאי שיש לו בביתו. מקורות: ע"פ דרך אמונה מעשרות ט סקפ"א בשם חזו"א ופוסקים....
6. האם מותר להשתמש בשבת עם חומר ניקיון ריחני לידים המשנ"ב סי' קכח כג נקט שמותר, ובטעם ההיתר יש אומרים משום שהריח הוא חיצונית ליד במים הדבוקים ליד ואינו מוליד ריח בדבר חדש (א"ר שם סק"ח), ויש שנקטו טעם אחר בזה, הבאתי בתשובה הסמוכה, ומ"מ לדלל את החומר במים בשבת אסור משום מוליד ריח במים (מ"ב תקיא כח), ולכן ידלל את החומר במים לפני […]...
7. האם מותר לחטא אסלה בשבת עם חומר ריחני לדעת כמה פוסקים מותר מכיון שמטרת הריח הוא להעביר את הריח הרע ולא דוקא להוליד ריח טוב. מקורות: שו"ת שאלת יעב"ץ ח"א סי' מב וארחות שבת פט"ו הערה צה בשם הגרנ"ק, אולם הגרשז"א בשולחן שלמה סי' תקיא בשולי הגליון אות טז כ' שטוב שלא להניח את הסבון במים משום הולדת ריח, ואפשר לסמוך על המקילים […]...
8. הנוטע בעציץ שאינו נקוב האם חייב בערלה יש בזה מחלוקת ראשונים אם חייב מדאורייתא או מדרבנן, והחזו"א הכריע כהרא"ש המחלק בין עציץ של חרס לעציץ של מינים אחרים, שבחרס הוא מדאורייתא ובשאר רוב מינים הוא מדרבנן. מקורות: עי' תמצית הסוגיא והדעות בזה בבהירות נפלאה בדרך אמונה ערלה פ"י ה"ח ובביאור ההלכה שם, דלהרמב"ם נקטו כמה אחרונים שסובר שהוא מדאורייתא כהירושלמי (ואינו מוסכם […]...
9. מה שיש לשייר פת על שלחנו האם הוא גם בעוגות ובפירות יש שכתבו שלא (הגריש"א עץ השדה יט סק"ח) וכנראה משום שהטעם שכתב המשנ"ב (קפ א) שהברכה לא שורה על דבר ריק נאמר רק על ברכת המזון, וטעם שמא יבוא עני אינו נוהג היום ברוב המקרים, וגם כשהיה נוהג היה נוהג בעיקר בדברים של קבע שראוי לשתף העני בסעודתו והעני מגיע, ואמנם יש טעם של סימן […]...
10. האם יעקב אבינו הרויח מהברכות שקיבל מיצחק אף שלא היה בדעת יצחק לברכו יעקב אבינו הרויח למעשה מהברכות כמו שמבואר בחז"ל בכמה מקומות מכיון שהם היו מיועדות לו ולא לעשו וכך היה רצון ה' ומחמת כן נעשה יצחק סומא כמבואר בחז"ל, כדי שיטול יעקב את הברכות (עי' מדה"ג מהדורתי עמ' נט), וגם יצחק עצמו אם היה יודע שעשו רשע ויעקב צדיק היה מראש נותן הברכות ליעקב (עי' שם […]...