יש בזה בעיה.
מקורות: ראה או"ח שב, יא, התו"ש החמיר בזה אף שפשטות השו"ע להקל, והביאור הלכה תמה על התו"ש ולא הכריע.
מק"ט התשובה הוא: 2443 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/2443
קשור
עד כמה התשובה הזאת היה שימושית?
לחץ על כוכב כדי לדרג אותו!
דירוג ממוצע 0 / 5. ספירת קולות: 0
אין הצבעות עד כה! היה הראשון לדרג את הפוסט הזה.
We are sorry that this post was not useful for you!
Let us improve this post!
Tell us how we can improve this post?
עוד תוכן קשור:
- האם מותר להאכיל בעלי חיים הפקר ביו"ט כשנהנה מזה ועושה זאת לצורך עצמו כדי לתת לעצמו הרגשה טובה ובריאות הנפש אסור לעשות כן. אלא יניח להם בריחוק בהיכר כדי שלא יבוא לקחת מהם ואז מותר לכתחילה. מקורות: יעוי' ברש"י ביצה כג ע"ב ובמה שהביאו התוס' דבריו שם ואינו ברור שם כל הצורך דמשמע מלשונו שיש כאן איסור טירחא שלא לצורך מדאורייתא, ואינו ברור דהיכן מצינו איסור טירחא מדאורייתא, ואמנם יעוי' במכילתא בפ' בוא וברמב"ן ובמה […]...
- מי שיש לו בעלי חיים בביתו ונתן להם דבר מאכל הראוי להם לאכול ואינם אוכלים האם מותר לבעליהם כבר לאכול לא מסתבר שמחוייב להמתין עד שיאכלו בפועל כל עוד שנתן להם כדי צרכם והם יכולים לאכול אם ירצו. מקורות: שכן נזכר בגמ' רק גביל לתורי וכו', ולא נזכר יותר מזה, וגם המקור לזה מהפסוק הוא מדכתיב ונתתי עשב וגו' ולא נזכר להאכילם וגם מהיכי תיתי שיהיה חיוב להאכילם דהרי לא מלכא אינהו ורק משום צער […]...
- האם מותר ללטף חיות מחמד בשבת הבעל חי הוא מוקצה ולא הותר לדדות או לדחות (כמבואר בשו"ע הפרטים בזה) אלא רק מחמת צער בע"ח באופן שיש צורך לבעל חי, וגם זה רק באופן שאינו טלטול גמור, אבל בלא צער בעלי חיים לא הותר שום טלטול. מקורות: או"ח שח מ, ע"ש במ"ב דאפי' הפסד ממון אינו בכלל ההיתר, וכ"ש הא. ואע"פ שלחלק […]...
- לענין התשובה דלעיל על גרעין אבוקדו שהוא מוקצה, מה הדין אם ייחד אותו לפני שבת לשימוש זה האם נפקע ממנו המוקצה אינו מועיל מכיון שלא ייחדו לעולם, דבאבנים בעי' ייחוד לעולם (או"ח שח כב) וגם להמקילים שם (מ"ב סקצ"ז) הוא דוקא בדבר שדרכו להשתמש בהן ולא בדבר כזה. ומ"מ אם מע"ש הניחו בתוך המים יתכן שנחשב כמעשה, דמעשה מועיל באבנים גם אם לא ייחדו לעולם, אולם לענין כיסוי חבית כ' החזו"א (או"ח מב ט) שאינו נחשב […]...
- האם יש חילוק בין הסרת שיער בלייזר להסרת שיער באופן אחר לענין גילוח שאר איברים (מלבד בית השחי ובית הערו') ומה הדין בזמנינו בפוסקים נזכר (ריש סי' קפב ובש"ך וט"ז שם) לענין גילוח שאר איברים (חוץ מראשו וזקנו ובית השחי ובית הערו' שהם נידונים נפרדים) שמותר לגלחם רק במספריים כעין תער אבל לא אם מגלח בתער, והוא ע"פ הגמ' בנזיר (נח ע"ב) לפי הבנת חלק מהראשונים דמיירי בשאר איברים מלבד בית השחי ובית הערו'. ויש לדון מה הגדרת […]...
- בענין חשש לזמן הפורים בחמישה עשר בבני ברק הערה: כל הדברים דלהלן נכתבו בדרך לימוד בלבד שלא להלכה למעשה. השתא בליל שושן פורים תשפ"ד בהתכוננותי להתפלל תפילת ערבית פה עירנו בני ברק נתיישבתי בדעתי ואבינה בספרים האם צריך לומר כאן על הניסים בליל ט"ו או לא. דהנה מוחזק בהרבה מקומות פה עירנו בבני ברק מיסודו של החזו"א להחמיר פורים ב' ימים לכל דבריהם, […]...
- האם ידוע על מקור מלפני זמנינו בענין מנהג אמירת מזל טוב בשמחות ראשית כל כידוע שדעת רוב המפרשים היא דיש מזל לישראל, ורק שיכול המזל להשתנות, או לחילופין ששייך להתגבר על המזל, אבל העיקר או השורש הוא המזל, וכמ"ש במו"ק כ"ח א' בני חיי ומזוני לאו בזכותא תליא מילתא אלא במזלא תליא מילתא אגב אציין שראיתי בזוהר פנחס רי"ז דמי שאמר מימרא הלזו לא ידע הסוד שם, […]...
- האם מותר לסוך בשבת שמן על הידים בזמנינו על אף שאין רגילות כיום לבריאים לסוך שמן ומה הדין אם רוצה לסוך על כפפה ולשים בה את היד במקום שאין דרך בריא לסוך שמן אסור לסוך שמן בשבת לצורך רפואה (רמ"א או"ח שכז א), אבל מותר לבריא לסוך שמן בשבת גם כיום (הגרשז"א בשלחן שלמה סק"ד). ויעוי' במשנ"ב [שכח ע] שבגמר מכה וסך לתענוג בלבד מותר לסוך בשבת גם במדינותינו, ולענין לסוך את הידים כדי שלא יתייבשו כ' בחוט שני להתיר [ח"ד פפ"ט […]...
- במהלך טיפולי הסרת שיער בשלב הראשון של גירוד השיער בסכין גילוח לפעמים עלול להיות פציעה מזה האם יש בזה איסור חובל בחבירו או בעצמו יש לנהוג בזהירות מה שאפשר, ולשים לב שהמטופל מודע לסיכון שעלול להגרם ומסכים לזה, אבל לגוף הענין אין איסור לאדם לחבול בעצמו לצורך מטרת טיפולי אסתטיקה (באופן שאין איסור לא ילבש או איסור אחר) וכמו שציינתי בתשובה אחרת [לגבי הסרת כתובת קעקע] כמה מ"מ והכרעות מפוסקי זמנינו שאין כאן איסור חובל בעצמו, וגם המטפל כשעושה […]...
- הסרת שיער במקום הזקן על ידי לייזר האם יש בזה איסור השחתת הזקן או לא הנידון בזה דבגמ' במכות אמרי' שהאיסור מדאורייתא בזקן הוא בגילוח שיש בו השחתה, הוי אומר זה תער, ויש לדון לגבי כל דבר שהוא דרך גילוח ויש בו השחתת השיער אם הוא בכלל איסור גילוח שיש בו השחתה. ולענין מספריים כעין תער יעוי' בשו"ע יו"ד סי' קפא ס"י שנקט שהוא מותר, אבל כ' הרמ"א שם ע"פ […]...