בדין קדימה של מאכל גדול בברכה האם הוא גם במשקה לח

ואין להקשות שדיני קדימה לא נאמרו באופן כזה שבשעת אכילה רוצה לאכול את הפרוס, דהרי באופן שיש לו שני מאכלים ואין לו עדיפות לאחד מהם נקט המשנ"ב שיברך על המאכל החשוב שבהם, אע"פ שאם יאכל הגרוע אז בודאי לא יאכל את החשוב, חזי' שיש להדר לברך על החשוב, וא"כ כ"ש לענייננו שאוכל מדבר זה ורק השאלה מתי יברך וכמבואר בגמ' ופוסקים להדיא כנ"ל לענין שלם וגדול, א"כ למה לא אשתמיט תנא ותני לערות לכוסו רק אחר הברכה כדרך שאמרו בפריסת הפת (ומחלוקת ר"א ורבנן לגבי מזיגת יין כמובן שאינו שייך לכאן דשם הנידון הוא על מהילת היין במים ולא מצד כמות הדבר).

ואולי באמת סתמו לענין גדול ומזה נלמוד גם לענין גדול במשקין, דלא אכפול תנא לאשמעי' בכל מין ומין, ויל"ע.

והיה מקום לומר איזו סברא לחלק בין שלם לגדול, דלענין דבר שאינו שלם מעיקרא דדינא חובת הברכה חלה עליו רק כשהמאכל גמור ומוכן לפניו ורק בשלם הוא דין מיוחד שנאמר רק בחשיבות של שלם הנזכר להדיא בברכות שם, דאולי רק בשלם יש מקום להדר שיהיה שלם קודם הברכה כיון ששלם הוא חשיבות מצד עצמו משא"כ גדול חשיבותו היא רק ביחס לקטן ממנו ואילו הוא כשהוא עומד בפני עצמו אין לו חשיבות של גדול, דהרי אין סוף לגדול וקטן והחשיבות לגדול הוא רק ביחס, ממילא כל דין קדימה בגדול שייך רק כשיש כאן ב' מאכלים ואחד מהם גדול מחבירו, אבל לא שיצטרך להימנע מפריסת הדבר כדי שלא יהיה קטן, דבלאו הכי אין חשיבות לגדול כשהוא עומד בפני עצמו, דממ"נ דאילו בזמן שכבר פרס לא חשיב הגדול לפניו כיון שאינו רוצה לאכול ממנו ואילו קודם שפורס א"א לחייבו שלא לפרוס (היינו שהי' מקום לחייב ע"ד דברי המשנ"ב דלעיל לגבי אם רוצה לאכול רק אחד) דהרי קודם שפורס אין כאן שם גדול, ולא אמרי' שחשיבות הגדול היא גם כאן מחמת שהוא גדול יותר ממה שהוא קטן אחר שנפרס, דחשיבות גדול הוא רק כשעומד בבת אחת עם אחר קטן לפניו, כך היה מקום לומר.

ויש להוסיף על סברא זו, דכן מצינו דשלם הוא מעלה מיוחדת שלכתחילה יש להדר בזה אחר לחם שלם לברכת המוציא אפי' לחבר ע"י קיסם כמ"ש בסי' קסח ס"ב, לדעת השו"ע [והמג"א שם חולק כמ"ש המשנ"ב], מה שלא מצינו שצריך להדר בגדול להדר לחבר בקיסם כדי שיהיה גדול (ויש לציין דסעיף זה שנזכר בו דין חיבור בקיסם הוא אותו הסעיף ששם נאמר דין גדול, ודייק השו"ע לומר דחיבור בקיסם עבדי' לענין שלם בלבד ולא לענין גדול) וכן מצינו דלדעת המשנ"ב פת נקיה לא עדיפא משלם (סי' קסח סק"ב ועי' סי' ריא סק"ד ושעה"צ שם סק"ה) אבל מגדול עדיפא (שם סק"ו) כך היה מקום לומר.

אולם כ"ז דוחק גדול ולא נהירא, וגם אינו נכון לדינא וכמבואר בפוסקים דגם לגבי גדול יש להמתין מלבצוע כמו בשלם, ועוד דסו"ס יש פרוסה שהיא בשיעור גדול הנראה חשוב בעיני בנ"א ויש פרוסה שאינו נראה חשוב בעיני בנ"א, וכמה שהוא גדול יותר באופן משמעותי הוא חשוב יותר בעיני בני אדם.

ואולי יש להביא ראי' להיפך לומר דמועיל חיבור בלח להחשיבו גדול, דהנה הרא"ש הביא ראי' מהמשנה בטבול יום פ"א מ"ג לגבי שלם דכל שאוחז בפרוסה והלחם עולה עמו חשיב מחובר לענין שלם לברכת המוציא, וכן העתיק להלכה בשו"ע סי' קסז ס"א, ואם נלמוד מענין טומאה גם לענין משקה א"כ אולי יש ללמוד ממשקה בטומאה שהוא חיבור דה"ה גם לענין גדול בברכה, ואולי רק לענין שלם אמרי' דתליא בחלות דין שלם ולא לענין גדול דבזה בעי' שיהיה מחובר לגמרי, ויל"ע.

ואם נימא שהדין הוא שאין חשיבות גדול לדבר לח, יש לומר הטעם בזה, מכיון שגדול הוא חשיבות של צורת הדבר, וא"כ צריך צורה מסויימת בשביל לתת לו חשיבות מחמת צורתו, ודבר שאין לו צורה איך ניתן לו חשיבות מחמת צורתו (ואמנם מצינו לגבי חנ"נ דיש פוסקים שחילקו בין לח ליבש להחשיב כל הלח כגוש אחד, עי' ד"מ ביו"ד בשם רשב"א, ואכמ"ל).

ובתהלה לדוד סי' קסז ס"א דן בזה ונקט למסקנא דמשקין אינן חיבור להחשיבו כגדול, וכ"כ בדעת תורה סי' רי ס"א, וכן נקט הגר"א גנחובסקי (משברי ים גלגל החוזר עמ' נט בהערה ובספר שמועות טובות סי' ג מבואר שחשש לזה הגרא"ג עי"ש), אלא שהקשה הגרא"ג על זה (בספרו בר אלמוגים ס"ס קמו) ממש"כ הפמ"ג לענין אכילה ושתיה דאין צריך להקדים אכילה (פמ"ג ריא משב"ז סק"ו ופתיחה לברכות סוף ו', ועי' עוד משנ"ב ס"ס ריא ושם סקט"ז, ויש חולקים, ערוה"ש סי' ריא סי"ז ועוד) דמסתמא מיירי כששניהם שוים בגדלן, ואעפ"כ לא אמרי' דהמאכל חשיב גדול, ויל"ע אם יש מקום לדחות דאמנם אין למשקה חשיבות של גדול להקדימו לאחר מחמת גדלותו, אבל יש לו קצת חשיבות לענין שלא יקדים אחר עליו מחמת גדלו, וצ"ע.

ומיהו יש סברא לומר שאם הכוס הוא מלא כברכת ה' יש לו חשיבות ממה שמצינו דלגבי כוס של ברכה יש להעדיף כוס מלא ע"ג כוס שאינו מלא, חזי' שיש חשיבות לכוס מלא, א"כ כמו שדין קדימה של גדול חידשו הפוסקים מסברא א"כ גם דין כוס מלא יש לנו ללמוד מדיני ברכהמ"ז וקידוש שיש חשיבות לכוס מלא על פני כוס שאינו מלא.

ושו"ר שאכן כך הובא בשם הגריש"א (תל תלפיות תשרי תשע"ג עמ' טז) והגרח"ק (דולה ומשקה עמ' קז) דכוס מלא קודמת לברכה לכוס שאינו מלא.

ועד"ז יש מקום לחדש עוד דגם אם נימא דאין חשיבות של גדול במשקין כיון שאין הדברים מצטרפים יחד, מ"מ אם יש ב' כוסות לפנינו ואחד מהם הוא מועט ביותר באופן שאין דרך בני אדם להחשיבו כמשקה אפשר דבזה מודינן שלא ייחשב כחשוב לגבי אידך כוס, דהרי לא גרע מפת קיבר ושאר עניינים שכתבו הפוסקים דהגדרתם שהם פחות חשובים.