ההידוק הוא לעיכובא אבל הכריכות אינם לעיכובא, ולכן בלא הידוק כלל בשימה בלבד אין בזה ענין ותפילין שמונחין שלא במקומן כמונחות בכיסן, אבל בלא כריכות ודאי יש בזה תועלת, שכן הכריכות אינם לעיכובא, ואין חילוק בין אדם חילוני לאדם חרדי, שכן גם אדם חרדי חולה אפשר להניח לו תפילין בלי הכריכות אם אי אפשר יותר מזה, אבל צריך שיהיה יודע לשמור גופו דאם אינו שומר גופו אין היתר להניח לו, וגם בזה אין הבדל בין אדם חילוני לחרדי (ועי' בשו"ע מה יעשה מי שיכול לשמור רק מעט זמן מה יעשה אבל בחולה צריך לברר שיודע לשמור אם מעט ואם הרבה), וכמו"כ צריך להזהר שלא יהיה במצב גוסס גמור שאז הזזת איבר אצלו נחשב רציחה כמבואר בסוגיות.
לתשובה זו פורסמו 2 תגובות. לצפיה בתגובות לחץ כאן.
מק"ט התשובה הוא: 7010 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/7010
א. הוא לא יכול בד"כ לשמור גופו בשעת מיתה.
ב. יש מעשה עם בר' אליעזר בשעת מיתתו בבין השמשות עם בנו, ואולי אפשר להוכיח משם.
יישר כח. אכן דברים ברורים שצריך שיהיה עדיין במצב שיכול לשמור גופו ובשעת מיתה ממש שכבר אינו יכול לתקשר אינו בכלל זה, ור"א בגמ' שם שהניח תפילין היה במצב שהיה צלול בדעתו לגמרי כמבואר שם בענין.