שכיחא – שאלות המצויות בהלכה אחרון שאלות

האם יש חילול השם להכניס לביתו איש חילוני כשרצפת הבית שבורה

בענין מה שחושש אם יש בזה חילול ה’ שיש קרוב משפחה שאינו שותמ”צ שיראה את השבירה, יעויין מ”ש רש”י בע”ז ט”ז ב’, פתיא אוכמא, כלי שחור כמו (עבודה זרה ל”ג ב’) הני פתוותא דבי מיכסי אוכמא שנשתחר ע”י מלאכה כלומר גם אתה רגיל ותדיר בתורה כמו (ברכות דף כח) מכותלי ביתך ניכר שפחמי אתה חכמה מפוארה בכלי מכוער (תענית דף ז) דרכן של תלמידי חכמים שמצטערין על לימוד תורה ואינם מכבסים בגדיהם עכ”ל.

והענין הוא דישרים דרכי ה’ צדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם, והרשעים המלעיגין על היראים תמיד ילעיגו מה שיעשו ומה שלא יעשו, ואין אנו צריכין לעשות יותר מהמוטל עלינו שמעתי מהג”ר דוד מורגנשטרן שליט”א שסיפר כי בעבר היה לו כובע מיושן ואמרו לו שזה לא ראוי, ושאל את הגרי”ש אלישיב, ואמר לו הגרי”ש שאם זה מחמת כבוד תורה אילו היית רואה את הכובע שהיה לחפץ חיים שזה היה במצב גרוע משלך בהרבה, אבל מ”מ אדם צריך שלא להבליט עצמו וכו’.

ומ”מ חזינן שאין כאן בעיה של חילול ה’.

.

ויש לציין דהגראי”ל שטיינמן לא השקיע כלל בטיפוח ובקישוט ביתו ורהיטיו ויצא שמו מחמת כן לשם ולתהילה ולתפארת בכל העולם ולא היה מזה חילול השם אלא קידוש השם ודוגמה לשקיעות בתורה ועזיבת הבלי העולם.

ועיין בספר לעבדך באמת מהג”ר דב יפה שהביא מהחזו”א דהאיסור על ת”ח לצאת בבגד עם לכלוך הוא רק בכתם לח אבל בכתם יבש אין גנאי, ובשערים המצויינים בהלכה, תירץ את דברי רש”י בעבודה זרה, דמיירי שרק אינן מתוקנים.

כלומר שאין לכלוך על בגדיו, אלא שרק אינם מבהיקים ביופים, וכן כתב החיד”א (כסא רחמים אבות דר”נ פי”א מ”ב) אהא דאיתא שם “אם מנבל אדם עצמו על דברי תורה, ואוכל תמרים חרובים, ולובש בגדים צואים וכו’, לסוף אתה מוצא כל התורה כולה בידו, עיין שם [והבאתי בחיבורי אורח חכמים].

וא”כ לדבריהם גם כתם אין למצוא בבגדי תלמיד חכם כמו במשנה במקוואות, אלא שאין התלמיד חכם צריך לכבס בגדיו כדי שיבהיק ביופיו, כל זמן שאין בו כתם, וכן כתב היעב”ץ בסוגין ‘פתיא אוכמא’, לא איירי שיש לו רבב ולכלוך ושומן על בגדיו, אלא שבגדיו לא מזהירים ומבריקים, עכ”ד.

וראיתי עוד בחשוקי חמד להגר”י זילברשטין בע”ז שם, שכתב וז”ל, ולכאורה היה אפשר לתרץ ב’ תירוצים, א.

שהתם בשבת מסקינן שדוקא בגלימא, דהיינו במלבוש עליון, אין למצוא רבב על בגדו, וכאן בעבודה זרה מיירי בשאר בגדים, שאינם מלבוש עליון.

ב.

שרבב היינו שומן וחלב, ובזה יש להקפיד יותר, וברבינו חננאל הוסיף וכתב הטעם משום שאין בני אדם מתדבקים בתלמיד חכם, כיון שחוששין שלא יתלכלך מלבושם ממנו, משא”כ כאן בעבודה זרה מיירי בכתם בעלמא.

מק"ט התשובה הוא: 7878 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/7878

🤖 תקציר התשובה (AI)

* הערה: הסיכום נוצר ע"י בינה מלאכותית, אשר ידועה כאינה דייקנית בלשון המעטה, ולכן אין להסתמך על הסיכום בלא לעיין בתוכן התשובה שנכתבה באופן ידני.

עד כמה התשובה הזאת היה שימושית?

דרג את התשובה ובכך תקדם אותה!

דירוג ממוצע 0 / 5. ספירת קולות: 0

אין הצבעות עד כה! היה הראשון לדרג את התשובה הזו.

We are sorry that this post was not useful for you!

Let us improve this post!

Tell us how we can improve this post?

התמונות האוטומטיות הוסרו זמנית.

עוד תוכן שיעניין אותך

⭐ פופולרי
האם מותר לצאת בשבת בגומיה האוספת את השיער👁 797
⭐ פופולרי
מי שרוצה להמשיך לשתות לאחר ברכת המזון האם יכול לכוון לפני ברכת המזון שלא להסיח דעת מן השתיה👁 628
📈 מבוקש
האם יש ענין לאכול פת עם האפר בסעודה המפסקת דוקא בסוף הסעודה כדי שישאר בפיו טעם האפר👁 9,488
🔥 פופולרי מאודאדם הזקוק לפועל האם ראוי לשכור אח או קרוב👁 546
דבורה המסתובבת ומפריעה האם מותר להורגה בשבת או לצודה
⭐ פופולרי
האם מותר לעשות גורל קלפים המכונה טארוט👁 596   💬 6
ביצה ב ע”ב בתוס’ ד”ה גבי דכה”ג חשב סתם ואח”כ מחלוקת וכו’
האוכל בסוכה סעודה כשיעור יותר מכביצה פת המחייבו בסוכה מדינא, האם יכול להמשיך לאכול בביתו פחות מכשיעור, ומה הדין כשמתחייב לאכול בסוכה רק בצירוף שניהם
📈 מבוקש
האוכל בסוכה סעודה כשיעור יותר מכביצה פת המחייבו בסוכה מדינא, האם יכול להמשיך לאכול בביתו פחות מכשיעור, ומה הדין כשמתחייב לאכול בסוכה רק בצירוף שניהם👁 2,422
כמה תשובות בפרשת ואראמי שצריך לצאת לצורך תפילה עוברת באמצע סעודת פת שאוכל לבדו האם מוטב שלא יברך עד הסוף או שעדיף יותר שיברך ברכת המזון וילך למצוה וכשיחזור יברך שוב המוציאמה המקור הקדום על שמות המלאכים שעזרו ליעקב אבינו בעת צרתו ועוד ענייני מלאכים
⭐ פופולרי
מה טעם החומרא שהובאה בשם הגרי"ש לקנות חומרי הניקוי (אף של רצפה) רק כשרים לפסח👁 720   💬 6
השאר תשובה

השאר תשובה

שאלות קשורות