יש להוסיף דגם במגילה שם לכו"ע דרשי' מוהיו עכ"פ שלא יקרא למפרע וי"ל דה"ה לניד"ד וצע"ק בחשבון דברים שם דאינו מיותר, אבל ע"כ בדף ט מבואר דלא אמרי' שאינו מיותר אלא דרשי' בהווייתן יהו נפק"מ לכל המשתמע מזה, וצע"ק דבדף יז דריש רבי למפרע מדברים הדברים ולא אמרי' סברא זו, ואולי למפרע ס"ד דלא חשיב שינוי כיון שקורא כל הכתוב ולכך בעי' עוד יתור דברים הדברים.
מק"ט התשובה הוא: 125452 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/125452
שאלות קשורות
עד כמה התשובה הזאת היה שימושית?
דרג את התשובה ובכך תקדם אותה!
דירוג ממוצע 0 / 5. ספירת קולות: 0
אין הצבעות עד כה! היה הראשון לדרג את התשובה הזו.
We are sorry that this post was not useful for you!
Let us improve this post!
Tell us how we can improve this post?
עוד תוכן קשור:
- העושה התנאי של הרעק"א שאם לא יספיק לקרוא קריאת שמע בזמנה בברכותיה הרי הוא יוצא במה שקורא עכשיו בזמנה בלא ברכותיה האם יכול לקצר בלשונו ורק לומר שהתנאי הוא כמו שכתוב בפתק שרשם בו מראש את התנאי לגבי לומר תנאי מראש מסתבר דלשי' החזו"א וסייעתו שמועילה אמירה כזו מעיקר הדין במעשרות ובעדות א"כ יועיל גם כאן, ועי' בדעת נוטה [הל' ק"ש תשובה יד] שכ' הגרח"ק שאמר לו החזו"א שיתכן שיועיל תנאי זה פ"א בכל ימי חייו וכ"ש יועיל בניד"ד שמתנה להדיא על דעת תנאי פלוני. ומעין זה אמר לי הגרח"ק זצ"ל בביתו […]...
- אכל פת גמורה פחות מכשיעור והשלים עליה פת הבאה בכסנין אם מברך המוציא ואם יוצא ידי חובת סעודת שבת הדברים דלהלן הם השלמה לתשובה ד"ה מי שרגיל להזהר שלא לאכול חמץ בימים שסמוך לפסח מה יעשה בערב פסח שחל בשבת. יש לדון באופן שבירך המוציא על פת גמורה ואכל ממנה פחות מכשיעור [כזית לבהמ"ז וכביצה לשבת] והשלים עליה מפת הבאה בכסנין עד שאכל שיעור שלם, לענין השלמת שיעור אכילה בלבד מפת הבאה בכסנין בין […]...
- מי שסיים פסוק ראשון של קריאת שמע ואינו זוכר אם כיון בכל מילה בפרטות האם צריך לחזור לראש נראה דאם יודע שכיון עכ”פ את עיקר פסוק ראשון דהיינו קבלת עול מלכות שמים, ורק מסתפק אם כיון כל מילה, אין מחוייב לחזור לראש אם יש בזה טירחא בשבילו, ולרווחא דמילתא יכוון עכשיו את כוונת המילות כדי לצאת ספק נוסף. והנוהגים בכל דבריהם רק כדעת המשנ”ב לכאורה לא יוכלו לסמוך על היתר זה. מקורות: הנה […]...
- השלמה לנידון האם שייך צד לצאת ידי חובת ק"ש באמירת ה' אלהינו ה' אחד נתבאר בפנים הדברים מהרא"ה והגר"א ובאה"ל דא"א לצאת יד"ח ק"ש באמירת ה' אלהינו ה' אחד, אפי' מדאורייתא, והיינו אף להדעות ששייך לצאת יד"ח ק"ש בקריאת פסוק ראשון. והנה דוגמת נידון זה מצינו בסוטה יז ע"א לגבי צוואות וקבלות אמן אם כותבן במגילה או לא, והובא נידון זה בקיצור בברכות טו ע"ב, וכאן להדעות דעל לבבך […]...
- מהו שיעור הגיל שמאז יש ללמד את בנו פסוק של שמע ותורה ציוה בגמ' סוכה מב אי' שקטן היודע לדבר אביו מלמדו פסוק ראשון של שמע ופסוק תורה ציוה, אבל לא נזכר שם השיעור של יודע לדבר, והיה מקום לומר שהשיעור הוא כל שיכול להגות ולבטא מילים ואותיות שאז יש הזדמנות ללמדו, אבל בירושלמי סוכה שם בספ"ג הי"ב אי' שקטן היודע לדבר אביו מלמדו גם לשון תורה, והיינו […]...
- מי שלא יספיק להתפלל שמונה עשרה ופסוקי דזמרא אלא רק קריאת שמע האם יאמרנה בברכותיה או בלא ברכותיה, והאם תפילה קודמת לברכות קריאת שמע כשאי אפשר לומר שניהם יאמר אותה בברכותיה, ואם יכול להתפלל או לומר ק”ש בברכותיה עדיף לומר ק”ש ותפילה מלומר ק”ש וברכותיה בלא תפילה.ומ”מ כ”ז בא'ו'נ'ס גמור כגון בפיקו”נ וכיו”ב אבל שלא במקום א'ו'נ'ס אסור לקרוא ק”ש בברכותיה ולהפסיק.מקורות:בעצם השאלה יש כאן ב’ נידונים, האחד האם יש מקום לומר קריאת שמע בברכותיה בלא פסוקי דזמרא, בשעת הדחק כשא”א לומר פסוד”ז, […]...
- האם יוצא ידי חובה במשלוח מנות לרשע בפורים לא (שו"ת מהר"י אסאד ח"א או"ח סי' רד), ובשם הגרי"ש אלישיב הובא (יבקשו מפיהו פורים א לה) שמומר לתיאבון הוא בכלל רעהו ומומר להכעיס אינו בכלל רעהו וע"ש. ומ"מ ברוב המשומדים שבזמנינו, גם אלו שנולדו כך, יש לחשוש עכ"פ לחומרא שדינם להכעיס מצד גדרי הדינים אע"פ שאין כוונתם להכעיס בכל דבר בפועל, ואכמ"ל, ועי' חזו"א […]...
- מי שיוצא ברכה מספק ממישהו אחר כדין שומע כעונה האם צריך לעשות תנאי שאם אינו מחוייב בברכה אינו יוצא ידי חובה ראוי לעשות תנאי מכיון שיש בזה חשש לא תשא אם יוצא בברכה שאינו מחוייב בה בדין שומע כעונה (עי' הגהות רעק"א או"ח סי' קד ס"ז ואבנ"ז או"ח ח"ב סי' תמט), וכן העתיק המשנ"ב (סי' תפט שעה"צ סק"ה) שיכוון לצאת אם הוא מחוייב בדבר, ומשמע שם שהוא בדוקא כן דאל"כ כל הסוגריים שם מיותר לגמרי עי"ש, […]...
- המהלך בארץ ישראל הרבה או אפילו נח בין הליכה להליכה בתוך ארץ ישראל האם מקיים מצוות יישוב ארץ ישראל בכל הליכת ארבע אמות או לכל הפחות בכל הליכה בפני עצמה בגמ' בכתובות [קיא ע"א] למדו ענין זה מדכתיב ורוח להולכים בה, דאפי' רק מהלך ד' אמות בא"י הרי הוא בן עולם הבא, ומשמע דיש ענין בהליכה לחוד יותר מסתם מי שנמצא בא"י במקומו בלבד כאבן שאין לה הופכין. ובפאת השלחן [בית ישראל אות ב] כתב דמאחר שנזכר בפסוק הליכה העמידוהו חכמים על שיעור הליכה שהוא […]...
- אמר ה' אלהינו ה' אחד ולא אמר שמע ישראל האם יצא ידי חובתו לא. מקורות: הנה נחלקו הפוסקים האם כוונה מעכבת של כל תיבה ותיבה או שהכונה המעכבת היא רק לקבל עול מלכות שמים (והרחבתי בתשובה אחרת), אבל לכל הדעות צריך להזכיר כל התיבות והוא לעיכובא בדאורייתא, ועי’ במשנ”ב סי’ סב סק”א. וכן מצינו בקריאה”ת שאם השמיט תיבה לא יצא יד”ח כמבואר במשנ”ב ס”ס רפב, ועי’ בסי’ קמב. […]...