השלמה לאיחור סעודת בר מצוה

עוד תוכן קשור:

1. מי שהסיר בשבת מעל גבי הכירה בטעות סיר שלא התכוון להסיר אותו (שהסיר בלילה תבשיל סעודת היום במקום התבשיל של סעודת הלילה) והניח אותו ע”ג השיש ולכשהבין את הטעות רוצה להחזיר האם מותר נראה דבאופן זה יש להתיר בשעת הדחק. מקורות: יעוי’ בביאור הלכה סי’ רסג ס”ב שהביא בשם הרע”א הנידון לגבי אדם שהסיר תבשיל של חבירו שלא ברצון חבירו ועודה בידו, האם חשיב על דעת להחזיר או לא, ונקט שם בשם הרע”א להחמיר בזה באופן שהניחו ע”ג קרקע, ובאופן שרק הסירו הרע”א שם בעין הגליון הסתפק בזה […]...
2. האם מועיל לומר הלכות חנוכה בסעודת חנוכה כדי שייחשב סעודת מצוה (ונספח לזה מה הדין בשאר ד”ת) הנה מבואר ברמ”א ס”ס תרע שמי שאומר שירות ותשבחות בסעודת חנוכה מועיל לסעודה בזה שנחשבת סעודת מצוה. ולגבי מי שאומר על הסעודה הלכות חנוכה מסתבר שמועיל גם כן, כמו שמצינו שכ’ השו”ע בהל’ פסח בשם התוספתא שחייב אדם לעסוק בסיפור יצא”מ ובהל’ הפסח כל אותו הלילה עד שתחטפנו שינה, והוא מדין סיפור יציאת מצרים, כמ”ש […]...
3. האם אפשר לאחר את סעודת הבר מצוה בכמה ימים כשיש צורך אפשר לאחר במקום הצורך כמה שצריך כל זמן ששמחים מקבלת עול המצוות. מקורות: הנה לגבי סיום א”א לעשות את הסעודה מתי שרוצים ללא הגבלת זמן, שהרי הביאו הנו”כ על השו”ע בשם המהר”ם מינץ שיש להשאיר קצת מהלימוד לסיום כדי שיעשו את הסעודה בזמנו. אם כי לגבי סיום דעת החוות יאיר שאפשר לאחר לשבוע (וכבר העירו […]...
4. בענין מצוה בו יותר מבשלוחו והידור מצוה {בס”ד מוצש”ק לסדר משפטים ע”ו} מה שהקשה כת”ר עמ”ש הבני יונה (הוב”ד בשד”ח מערכת מ’ כלל נ”ז) דמצוה בו יותר מבשלוחו עדיפא על הידור מצוה כשא”א לו לקיים שניהם, [ודנו בזה הפוסקים, ואין כאן המקום], והקשה כת”ר שליט”א דמאידך איתא בירושלמי רפ”ו דיומא גבי עומר דעדיף שיביאו מן המשובח אף אם יצטרכו בכך לבטל מצות […]...
5. מי שעומד בפלג המנחה ורוצה להספיק לישון לפני סעודת שבת ויש לו מי שיעיר אותו, האם עדיף שישן כעת ויקום בצאת הכוכבים להתפלל מעריב וק”ש בזמנה או שעדיף שיתפלל מעריב של ליל שבת בפלג המנחה ויישן לאחר מכן מכיון שיש אומרים שמנהג האשכנזים בא”י להחמיר שלא להתפלל בפלג המנחה גם בע”ש [עי’ קובץ תשובות ח”א כג, הליכות שלמה תפילה פי”ד ארחות הלכה 10, ויש חולקים עי’ ביאורים ומוספים סי’ רסז סק”ג], ומכיון שעדיין אין עליו איסור לישון כרגע מחמת תפילת ערבית עד חצי שעה לפני צאת הכוכבים [משנ”ב רלה סקי”ט], לכן עדיף שיישן […]...
6. סעודת מזונות בראש חודש שהסתיימה לאחר צאה"כ האם יזכירו ראש חודש בעל המחיה או לא יעוי’ באו”ח סוף סי’ קפח שמבואר שם לגבי ברכת המזון שבאופן כזה יצטרך להזכיר ראש חודש. ויש מהמדקדקים שמקפידים שלא לומר תיבת הזה בהזכרת ראש חודש (ראה בא”ח חוקת סעיף כב, הלק”ט ח”ב מו מז), אולם לא נהגו בהקפדה זו (שבט הלוי ח”ד יח סק”ג). ומ”מ זה דוקא אם אכל שיעור כזית בכדי אכילת פרס […]...
7. מי שצריך לצאת לצורך תפילה עוברת באמצע סעודת פת שאוכל לבדו האם מוטב שלא יברך עד הסוף או שעדיף יותר שיברך ברכת המזון וילך למצוה וכשיחזור יברך שוב המוציא הנה מעיקר הדין ביציאה כזו אינו צריך לברך ברכת המזון לפני שיצא והמוציא כשיחזור כיון שעוסק בסעודת פת שהיא דברים הטעונים ברכה לאחריהם במקומם (כהכרעת הרמ”א בסי’ קעח ס”ב, ואפי’ לבני ספרד אע”פ שהמחבר החמיר בלא הניח מקצת חברים, מ”מ נקט הבא”ח דלמעשה סב”ל כהרמ”א). אולם כתב הרמ”א שם דלכתחילה (היינו בלא מצוה עוברת כדמסיים […]...
8. אכל פת גמורה פחות מכשיעור והשלים עליה פת הבאה בכסנין אם מברך המוציא ואם יוצא ידי חובת סעודת שבת הדברים דלהלן הם השלמה לתשובה ד”ה מי שרגיל להזהר שלא לאכול חמץ בימים שסמוך לפסח מה יעשה בערב פסח שחל בשבת. יש לדון באופן שבירך המוציא על פת גמורה ואכל ממנה פחות מכשיעור [כזית לבהמ”ז וכביצה לשבת] והשלים עליה מפת הבאה בכסנין עד שאכל שיעור שלם, לענין השלמת שיעור אכילה בלבד מפת הבאה בכסנין בין […]...
9. בפורים שחל בערב שבת האם יש ענין להקדים סעודת שבת לפלג המנחה כדי לצאת ב’ הסעודות יחד נלענ”ד דגם לפי הצד שאפשר לצאת ב’ הסעודות בסעודה אחת מ”מ יותר טוב שלא לעשות כן, דהרי כמה מפוסקי זמנינו נקטו שמנהג ירושלים לכתחילה שלא להקדים לפלג שאינו הכי לכתחילה (והרחבתי בתשובות אחרות), וגם אם יאכל עוד אחר כניסת שבת אפשר דאינו כדאי לאכול עיקר סעודת שבת על השובע עי’ בבה”ל סי’ רמט ועי’ בתשובתי […]...