בשם הגריש"א הובא (פניני תפילה עמ' סד) דמשעה שהקטן הולך ונעלו מתלכלכת חשוב כנעל לענין זה, אבל כשהולך בנעל רק מעט אינו נחשב כנעל ואין צריך ליטול.
ויתכן דהפוסקים שסוברים שהוא משום רוח רעה (עי' שוע"ר סי' ד ובית ברוך על החי"א) יצריכו בכל נעל וכלשון היעב"ץ במור וקציעה סי' ד דמשעה שהלך בו פ"א על הארץ מצריך נטילה.
ומאידך גיסא יש לטעון דהרוח רעה הלזו היא רוח הבאה רק למקום זוהמא קבועה, וכלשון המור וקציעה דקרי לה רוח זוהמא, וממילא בנעל שאין הקטן מהלך בו ועשוי כעין שאר בגד להגן עליו מפני הצינה או לתכשיט גרידא לנוי שמא בזה לא אמר גם אם הילך בו מעט כל דהוא כיון שאינו עומד להתלכלך.
אולם בלא הלך הקטן ע"ג קרקע כלל בזה להדיא מבואר במור וקציעה הנ"ל שא"צ נטילה וכן בכה"ח סי' ד סקע"ב בשם עוד יוסף חי פ' תולדות אות ו, והחידוש בדברי הגרי"ש שגם במהלך קצת מ"מ אם הוא רק בדרך אקראי בעלמא אינו מצריך נטילה.
והנה נחלקו החזו"א והגריש"א לענין קטן בן יומו אם הנוגע בו במקומות שמכוסין אצל גדול צריך נטילה או לא, ויתכן דהגריש"א שאמר דבריו לענין נעל הקטן אמר כן רק לענין שיטתו דמקום המגולה אצל קטן א"צ נטילה אבל להחזו"א דמשוה קטן לגדול בהנ"ל משום דסובר שהיא תקנה גמורה (עי' בתשובה אחרת שביארתי ד' שיטות בדיני נטילה ושהחזו"א סובר שהיא תקנה קבועה וגמורה להצריך בכל אופן ולא אזלי' בכל דבר בתר הטעם) שמא יסבור גם בנעל של קטן.
ומ"מ בנעל שאינו עשוי להילוך כלל בקטן שאינו יודע כלל להלך אלא עשוי לתכשיט גרידא שמא מודה דאינו בכלל נעל לענין זה.
אבל יש לטעון דסו"ס כיון שתינוק זה כשמונח על הארץ נעל זה נוגע ומונח על הארץ ואין מקפידין על מקום המסוליים (הסוליא) שלא ייטנף ולכן אין מושיבין התינוק ע"ג מיטה נקיה עם שוליא זו א"כ יש בזה שם נעל וממילא לא פלוג.
אולם בנעליים שעשויים כעין גרביים אם אינם מטונפות א"צ נטילה כמ"ש באשל אברהם מבוטשאטש סי' ד, ובנעל שהוא אינו מעור אך הולך בו על הארץ, עי' בתשובה ד"ה הנוגע בנעלי גומי נקיות וכו' דאינו מוסכם לכו"ע שאינו מצריך נטילה ויש בזה מחלוקת אחרונים (ולפי מה שיתכן לבאר בזה דתליא בטעם הדין הזה יתכן ממילא להרחיב המחלוקת בדרך אפשר לענין עוד אחרונים שנתנו טעם בזה ודוק), אבל כאן בצירוף שאינו משמש לנעל ממש אפשר דיש כאן תרתי לטיבותא דמאיזה דין נחייבו כיון שגם אינו נעל וגם לא קביע להילוך.
וכן בנעליים שלא הילך בו הקטן מעולם על הארץ קשה להחמיר אחר שלא ראינו מי שהחמיר בזה מעולם וגם החזו"א שהחמיר בתינוק בן יומו היינו אחר שלגוף הקטן יש דין גוף, אבל נעל שעדיין לא נתברר שלנעל שלו יש דין נעל אינו ברור שחולק בזה על הגריש"א ועכ"פ אחר שנתבאר ביעב"ץ ובכה"ח בשם בא"ח דנעל הוא רק אם הלך בו ע"ג קרקע מצריך נטילה אי אפשר לחדש יותר מזה, כל עוד שאינו מטונף, אחר דבלאו הכי תקנה זו להצריך נטילה בנעל נקי לא נתבררה כל הצורך מקורה מגמ' כמו שהארכתי בתשובות אחרות.
לתשובה זו פורסמו תגובה אחת. לצפיה בתגובות לחץ כאן.
מק"ט התשובה הוא: 122418 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/122418
לכבוד החכה"ש רבי עקיבא משה סילבר שליט"א שלום וברכה
אחדשה"ט וברכת כוח"ט בספשצ"ג
אם יוכל כת"ר להבהיר מתוקף בינתו הרחבה והמלאה
להאיר לי הענין דנתחבטו בו רבים וטובים
מה דינו של הנוגע במקומות המכוסים שהם נקיים ללא זעה ומלמוליה מדוע יתחייב בנטילה ובכהח"ס ראיתי במק"א דכתב שלא מתחייב אך במקומות אחרים כן משמע דס"ל שמתחייב והשאלה מדוע,
והאם יש דעה שזה מחמת טומאה וא"כ מה הביאור בזה.
והניחא מ"ש שמצינו את דברי רבינו החבי"ף (יעוי' הליכו"ע ועוד) דחזר בו ממשס"ל ברישא דהנוגע ברגליים רחוצות אי"צ נטילה והדר למימר דכן חייב בנטילה דהוא מחמת טומאתם וכו' אך בשאר הגוף מי אמר הכי
והאם נכון הוא שיש חילוק בין זמנינו לבעבר שאז היו עובדי אדמה ומתרחצים לא בכל יום והגוף היה פחות נקי והיו ממש מלמולי זעה בראש וחטטים וכדו' אך היום שמתרחצים בכל יום ונמצאו מקומות המכוסים בהרבה בני אדם נקיים
יורנו הרב המורה ושכמ"ה
בברכה
הצעיר מרדכי מיכאל עסיס ס"ט
לכבוד החכה"ש רבי עקיבא משה סילבר שליט"א שלום וברכה
בברכת כוח"ט בספשצ"ג
וזה דבר שאלותי:
א. האם נגיעה בנעלי בית העשויים גומי מתחייב האדם הנוגע בהם בנטילה או דלא חשיב כנעל, לא מצד הלכלוך ולא מצד טומאת ידים ובאופן כללי אחפוץ להרחבה בענין חיוב נטילה בנוגע במנעלים מדוע חייב ליטול ידים האם זה מחמת טומאה או מחמת לכלוך
ב. האם הנוגע בנעלים של קטן מתחייב בנטילה כשל גדול או שלא.
ג. המודד נעליים בחנות נעליים - שזה נעליים עדיין שלא לבשם אדם האם הנוגע בנעלים כאלו שהם חדשות מתחייב בנטילה
יורנו הרב המורה ושכמ"ה
בברכה
הצעיר מרדכי מיכאל עסיס ס"ט
א"ה
התשובה לזה מפוזרת בכמה מקומות
https://shchiche.com/122430
https://shchiche.com/122418
https://shchiche.com/122417
https://shchiche.com/122416