
שלח שליח לגנוז כתבי הקודש וזרקו לאשפה האם צריך לטרוח להוציאו מן האשפה
מבו’ בשו”ע או”ח סי’ שלד סי”ב דכתבי הקודש מצילין אותן מפני הדליקה והוא חיובא ולא היתר להציל בשבת כדמבואר שם במשנ”ב סקל”ג, ומבואר עוד במשנ”ב

מודה בקנס אם מועיל תפיסה לתפוס הקנס
לענין הפטור דקם ליה בדרבה מיניה מבואר [בב”ק ע ע”ב] דמהני תפיסה וכן לגבי קנס במקום שאין סמוכין קי”ל [בפ”ק דב”ק טו ע”ב ובפ”ח דב”ק]

מודה בקנס בבית דין זה ובאו עדים בבית דין אחר אם חייב או פטור
לפו”ר יש להוכיח מדא”ר יהושע בב”ק עה אין בדבריך כלום שכבר הודית ולפי א’ מפי’ הגמ’ מיירי שהודה בב”ד ושוב לא יוכלו העדים להוציא עבדו

אם ראה אלעזר רק חלק משחיטת הפרה מה דינה
נסתפקתי בדין זר שוחט ואלעזר רואה (יומא מב ע”א ורש”י ר”פ חוקת ואמנם הוא פלוגתא דאמוראי ויש פלוגתא דרבוותא מה להלכה, עי’ טעם ודעת פ”א

ראובן חשב שטעה והזכיר מטר בקיץ בברכת השנים וחזר לברכת השנים ואחר שהתחיל נזכר שלא טעה האם חשיב היסח מברכות שלאחר מכן
הנה במשנ”ב סי’ קד סקי”ז וסקי”ט הביא פלוגתת הפוסקים לגבי שהיה באמצע ברכה (וכן לגבי הפסק בדיבור באמצע ברכה עי’ בבה”ל סי’ קד ס”ו ד”ה

האם מותר לטייח בטיח גבס אותה האמה על אמה שמניחין זכר לחורבן
בשו”ע סי’ תקס ס”א ובמשנ”ב שם סק”א מבואר דהאיסור הוא רק בסיד (ועי”ש לענין ציור וכיור) [וה”ה בצבע משמע דאסור כסיד, עי’ במשנ”ב סק”ב וסק”ג

דייר שבא לדור בדירת שכירות שכבר דר בה אדם שעשה כבר עירוב חצרות האם מחוייב הדייר השני ליתן שוב עירוב חצרות
הנה באופן רגיל שבא לדור תחת הדייר הקודם מבואר בשו”ע סי’ שעא ס”ד דאמנם אם מת בשבת וירשו אדם שלא עירב שרי כיון שהיה מותר

האם שייך להוסיף בברכת המינים נוסח קבוע שישמיד הקב”ה ההיא כלבתא
הובא בשם אחד מגדולי ומנהיגי הדור שליט”א דיש לכוון על הנך רשיעי בברכת המינים ושם אמרי’ מהרה תעקר ותשבר וכו’ ואע”ג דברוריה אמרה בברכות י

האם יש לחנך את הקטן לומר חצי ברכה כשעדיין אינו יודע לומר ברכה שלמה
בגמ’ סוכה מב ע”א אי’ שקטן היודע וכו’ אביו מלמדו וכו’ וחזינן שלכל אחת מן המצוות שיעור המצוה היא כשיודע לעשות המצוה, ומבואר ברמ”א ע”פ

הערות על הסדר 117
בברכות מו ע”א אי’ דצ”ל ג’ טובות בברכת הטוב והמטיב, ומבואר מדברי התוס’ מו ע”ב דקודם תקנה זו היתה ברכה קצרה בנוסח הטוב בלבד, וכ”ה