האם יש מקור בשו"ע שמי שאינו שומר שבת שנוגע ביין אוסר את היין
יעוי' בשו"ע בדיני חשוד סי' קיט סעי' ז דאי' שם שמי שאינו מאמין לחז"ל או מחלל שבת הוא חמור משאר חשוד שדינו גם לענין זה
שולחן שנקנה ממי שאינו מקפיד על דיני כשרות האם מותר להשתמש בו
לכתחילה יש להגעילו שמא נאסר על ידי איסור רותח, ובדיעבד אין לחוש. והכשרתן אפשר על ידי עירוי רותחין מכלי ראשון. מקורות, רמ"א יו"ד סי' קכא.
מוכר שערות סוכר (ימבמבם) מסוכר כשר שמבושל במכונה שכורה האם אפשר לקנות ממנו
יעוי' ביו"ד סי' קכב ס"ו שסתם כלים אע"פ שבדיעבד אם בישל בו המאכל מותר משום שסתם כלים אינם בני יומן מ"מ אסור לומר לגוי בשל
מיץ ענבים שהתגבש חלק מהאוכל (לא פסולת) בתחתית הבקבוק האם מותר לנערו בשבת
נראה שמותר. מקורות: לכאורה יש להתיר מג' טעמים, הטעם הראשון כיון שהכל הוא מין פרי ואינו מחבר ב' דברים אלא מחזיר את צורת הפרי לצורה
הפוגש את האבל לאחר ימי אבלותו האם מותר לנחם אותו אז
תוך שלושים יום מנחם אותו כדרכו ולאחר שלושים יום יכול לומר תתנחם בלא לפרט שם המת, ולגבי אבל על אביו ואמו החילוק הוא בין קודם
האם ראוי לאכול באוטובוס
הגרמ"מ לובין הורה בזה שאינו דרך ארץ (קונטרס נמלצו לחכי עמ' קלג). ויש לציין בזה לדברי הרמב"ם הלכות דעות פ"ה ה"ב, כשהחכם אוכל מעט זה
מי שקונה צרכי שבת בחנות יקרה במקום לקנות בחנות זולה האם ההפרש במחיר נחשב הוצאות שבת שאינן מן החשבון
מסתבר שאם עושה מחמת עצלות אינו מכלל כבוד שבת, ואם עושה כן לצורך או לכבוד שבת הרי זה מכלל כבוד שבת. מקורות: הנה אם עושה
מי שהיה בקידוש ושמע בורא פרי הגפן אך לא טעם מהקידוש, האם יכול לברך שהכל על המשקין
עי' בביאור הלכה סי' קעד ס"ב דראוי לחשוש מספק להחמיר כהדעות שצריך שיעור שתיה של מלוא לוגמיו כדי לפטור שאר משקין מברכת שהכל אבל גם
מי שמסתפק אם קרא שנים מקרא ואחד תרגום או לא האם מחוייב לקרוא שוב
אינו חוזר וקורא. מקורות: יעוי' במשנ"ב בהל' מגילה בשם הפמ"ג שאם הסתפק לענין קריאת המגילה אם קרא או לא חוזר וקורא שספק דברי קבלה הוא
מברשת שיניים שנשאר עליה מעט דם מאתמול האם מותר לצחצח בה שיניים או שמחוייב לחטאות את המברשת מכל שיירי דם
נראה שמותר ללא חשש. מקורות: הטעם העיקרי להיתר זה הוא כמו שנתבאר בא' התשובות הקודמות שבכל אופן שניכר שהדם הוא דם אדם אין בו איסור,