
האם יש איסור לכפול דבר באמירה שאינה של חובה
נשאלתי דבסיום אומרים אמן אמן ב’ פעמים ולא חיישי’ לב’ רשויות, והשבתי דאולי המשנ”ב שכתב שאין לומר אמן ב’ פעמים החמיר רק באמן דחובה, ומצינו

מי ששלח להודיע שהוא בא בערב שבת להתארח עד מתי מותר לו לצאת לדרכו
בשו”ע או”ח סי’ רמט ס”א אין הולכים בע”ש יותר מג’ פרסאות וכו’ ואם שלח להודיעם שהוא הולך שם לשבת מותר לילך כמה פרסאות, ויל”ע עד

הערות על הסדר 114
בשבת קיט רב חסדא וכו’ ולהלן קמ ע”ב איתא דא”ר חסדא בר בי רב לא ליכול ירקא וכאן נזכר שהיה מחתך הירק דק דק וי”ל

ראובן בירך על הדלקת נר חנוכה ואחר שסיים שעשה נסים פתח ואמר ברוך אתה ה’ על דעת לומר שהחיינו ונזכר שיום שני היום
הנה מאחר דנתכוון לומר ברכה אין בזה הפסק עכ”פ בדיעבד וכמש”כ הרמ”א ביו”ד (ע”פ השו”ע בסי’ יט שם) דברכה לא הוה הפסק וכ”ש שנתכוון לומר

האם מותר לקרוא דברי תורה בהרהור בהסתכלות מתוך ספר בין נטילת ידים להמוציא בזמן שממתין לבעל הבית
קי”ל בסי’ קסו ס”א לחוש להאוסרים בדיבור בין נטילה להמוציא ונחלקו הפוסקים אם הפסק במעשה חשיב הפסק והארכתי בזה במקו”א אבל הסתכלות לא חשיב מעשה

האם מותר לסבתא לנשק בן בנה
לגבי בנה ממש וכן בתו של האיש עי’ שו”ע סי’ כא ס”ז דמותר ובשאר עריות אסור, (ועוד לגבי אחיה עי’ מה שהבאתי הדעות בזה במקו”א),

ראובן בתפילת שחרית של שבת אחר שבת וינפש המשיך נוסח הפסוקים שרגיל לומר בקידוש זכור את יום השבת וכו’ האם יפסיק באמצע הפסוק או יסיים הפסוק
מחד גיסא הי’ מקום לומר דלא יפסיק דהרי כל פסוקא דלא פסקיה משה לא פסקי’ [מגילה כב] ומאידך יש לומר דכאן מחוייב לפסוק כיון שמפסיק

האם מותר להפעיל פעולת מחשב שלוקחת כמה שעות (כגון ניקוד מסמך) בסמוך לכניסת שבת
קי”ל (שו”ע או”ח סי’ רנב ס”א ואילך וכ”ה בסי’ רמה ס”א) דאין דין שביתת כלים במקרה רגיל ולכן לכאורה הדבר מותר, אבל אם נעשה בפרהסיא

חתן אם צריך שמירה משבת שמזמרין לו (שעכשיו הוא עלייתו לתורה) או משעת נישואין
בפשוטו חתן הוא בזמן חופה כמ”ש והוא כחתן יוצא מחופתו, ועליה לתורה של החתן אין לזה שום תוקף לא מדאורייתא ולא מדרבנן לענין שם “חתן”,

האם יש מצוה בקריאה מספר תורה נאה כשיש ב’ ספרי תורה ואחד מהם נאה יותר
הנה ביו”ד סי’ רע ס”ב מבואר (עכ”פ לחלק מהאחרונים) דלדעת הרמב”ם המצוה היא בכתיבת הס”ת ולדעת הרא”ש המצוה היא ללימוד בס”ת ואילו בכתיבה בלא לימוד