ציבור שהתפללו ערבית של מוצאי שבת סמוך לעלות השחר האם יאמרו ויהי נועם ואתה קדוש אחר עלות השחר

מקורות:

לכאורה לא יאמרו, דהרי ויהי נועם ואתה קדוש לא נתקן אלא במוצ”ש מטעם דויהי נועם הוא סי’ ברכה לתחילת השבוע כמבואר בטור סי’ רצה ואתה קדוש לפי שאז חוזרין הרשעים לגהינם כמבואר שם ובמשנ”ב שם, וכעין המבואר גם במדרש עשרת הדברות דלקמן ובהקדמת הזהר יד ע”ב ובעוד כמה מדרשים שציין בקרית מלך דלקמן, והמזמור ויהי נועם ואתה קדוש שייכי זל”ז שכשאין אומרים ויהי נועם אין אומרים סדר קדושה (עי’ מ”ב סי’ רצה סק”ד בביאור דברי הרמ”א שם והוא מנהג אשכנז בטור שם ועי’ שם מנהג ספרד וכן בכנה”ג), ולכן זה פשיטא שגם אם יחיד אומר ויהי נועם ואתה קדוש במוצ”ש (עי’ סי’ תקנט בכה”ח סקט”ז, ולגבי ואתה קדוש שייך גם לנידון קדושא דסדרא ביחיד), מ”מ לא יוכל להשלים למחר אם שכח במוצ”ש, וגם ציבור אין אומרים אף שיש לומר דנגרר אחר תפילת הלילה, מ”מ ביום ראשון לא תקנו אלא בלילה בלבד מטעם דשייך למוצ”ש, וצל”ע.

ויש להוסיף דגם רבון העולמים שהזכירו הפוסקים שיש לו מקור בירושלמי עיקר אמירתו לברכה הוא במוצ”ש שהוא בתחילת השבוע וכן ויתן לך נזכר בפוסקים לאמרו בתחילת השבוע לברכה (ונזכר גם בהקדמת הזהר יד ע”ב וכן פסוקים של נחמה קודם הבדלה, וכן תחנונים בואתה חוננתנו וכ”ז לא מצינו שתקנו ביום ראשון אלא רק בליל מוצ”ש (ולענין דין אתה חוננתנו בשחרית הרחבתי במקו”א).

ובשם האר”י הובא בשעה”כ (הובא בכה”ח סי’ רצה סק”א ועי’ שע”ת שם) דויהי נועם בא להמשיך קדושה לימי השבוע משבת, וגם זה מסתמא שתוקן רק במוצ”ש שהוא עיקר זמן הבדלה לכתחילה דחובה.

יש להוסיף דבשו”ע סי’ תקנט ס”ב אי’ דאין אומרים ויהי נועם במוצ”ש ת”ב, וזה פשוט שאין משלימין ויהי נועם אח”כ דהרי ויהי נועם זמנו רק במוצ”ש וכמו שפושט במנהג.

וכן יסד הפייט בקינות לת”ב ויהי נועם הושבת במוצאי שבת ומבואר שויהי נועם היא אמירה של מוצאי שבת, וכן הוא במדרש עשרת הדברות ולכך חייבים כל ישראל לומר סדר קדושה במוצאי שבת וכו’ (וציין לו גם הגרח”ק בקרית מלך על הרמב”ם עמ’ מט) וכן מבואר בעוד כמה מדרשים שציין שם ובזוהר שציין שם דגם ויהי נועם נתקן למוצ”ש.

היוצא מזה דויהי נועם ואתה קדוש הם תקנה למוצ”ש וממילא אין אומרים אם סיימו אחר עלה”ש, ואף דיש אחרונים שנקטו דתפילה שייך להתחיל קודם הזמן ולסיים אחר הזמן מ”מ אלו הם ענין אחר דהזמן גורם להם וכשכבר אינו מוצ”ש אין ממשיך בהם (וגם לא גרע מהתחיל בעשרה ויצאו מקצתן דאינו ממשיך בסדר שאח”כ).

ומ”מ יש להעיר דלפעמים עדיין הם קודם עלה”ש השני שיש שנקטו שזהו לעיקר הדין ואז בזמן זה שבין עלה”ש הראשון לבין עלה”ש השני יוכלו לומר ויהי נועם ואתה קדוש.

לחץ כאן כדי לקרוא את התשובה בגירסת הדפסה בגליון שבוע 85

מק"ט התשובה הוא: 129198 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/129198