שבוע 77

מצאתי כתוב בשם הגאון רי”א ספרין מקאמרנא (שחיבר עשירית האיפה על התו”כ וזוהר חי על הזוהר והיכל הברכה ושאר ספרים) שכל איש שהסכימו עליו עשרה מישראל וכו’, והיה מחודש אצלי לייחס דבר זה להאי גאון. לכן עיינתי בפנים הדברים בהיכל ...

מנהג המדקדקים שאין סומכין על מכירת חמץ באופן הנהוג לגבי חמץ גמור בעין (ראה שבט הלוי ח”ט סי’ קכ סק”ב ועוד, והדברים ידועים בקהל היראים), ועכ”פ במקום שאין צורך גדול או הפסד מרובה. וויסקי הוא חמץ גמור (כמ”ש במשנ”ב ...

המשמעות במשנ”ב סי’ רעז סקי”ח בנידון בכיכרות ונרות להדיא דאין מתחשבים בכמות הדברים כשיש שני נרות וככר אחד ככל דסבירא לן שהככר הוא עדיף, עי”ש בלשונו שכתב בתוך דבריו “ומזה נובע המנהג שהנשים נזהרות ליתן ככר הצריך לשבת על השלחן ...

האוה”ח עה”ת בשמות יא ח הביא שצריך לפייסו בפניהם, וכעי”ז כתב במקור חיים להחו”י שם סי’ תרו שהמבזה בפני רבים צריך לפייס ברבים וכתב המקור חיים שדי בפני עשרה ואפי’ אם ביזה לפני יותר מעשרה או עשרה אחרים, דהעיקר שביזה ...

הנה במשנ”ב ס”ס תלה סק”ה דן לגבי בדיקת חמץ לאחר זמן איסורו ומסיק שם דאפי’ ביטל צריך לברך אם מצא חמץ, וע”כ כוונתו בלא בדק, חדא דהרי בזה קאי בכל דבריו בסמוך קודם לכן במי שלא בדק קודם הפסח, ועוד ...

יש כאן כמה נידונים נפרדים השייכים לשאלה זו. ראשית, הבודק קודם י”ד האם יצא ידי חובתו, ושנית האם שייך לבדוק בית ביום לאור חשמל בית. והנה המשנ”ב בריש סימן תלג הביא פלוגתות בב’ הדברים הללו, ומשמע דלגבי הספק הראשון

גם הנוהגים לברך על מצות דקות מזונות בימות השנה, מ”מ מברכים על מצות רכות (הנאכלות בקרב חלק מקהילות הספרדים) המוציא בכל ימות השנה. דאמנם מצות דקות יש הנוהגים לברך עליהם מזונות, ונימוקם שיש בהם אחד מן התנאים של פת ...