נשאלתי דבסיום אומרים אמן אמן ב’ פעמים ולא חיישי’ לב’ רשויות, והשבתי דאולי המשנ”ב שכתב שאין לומר אמן ב’ פעמים החמיר רק באמן דחובה, ומצינו הרבה אמירות שאינם של חובה שלא החמירו בהם, כגון ג’ פעמים בק”ש שעל המיטה ואחר ...
שבוע 114
בַּיִת/שבוע 114שכיחא – שאלות המצויות בהלכה אחרון מאמרים
בשו”ע או”ח סי’ רמט ס”א אין הולכים בע”ש יותר מג’ פרסאות וכו’ ואם שלח להודיעם שהוא הולך שם לשבת מותר לילך כמה פרסאות, ויל”ע עד כמה ההיתר הזה, ובאמת יל”ע בכל אחד שהולך אל חבירו בעירו עד מתי מותר לו ...
בשבת קיט רב חסדא וכו’ ולהלן קמ ע”ב איתא דא”ר חסדא בר בי רב לא ליכול ירקא וכאן נזכר שהיה מחתך הירק דק דק וי”ל דלק”מ דאין דרך נכון לאכול כל שבעו כדאי’ בגיטין ע’ וברמב”ם בהל’ דעות, ובשבת אפשר ...
הנה מאחר דנתכוון לומר ברכה אין בזה הפסק עכ”פ בדיעבד וכמש”כ הרמ”א ביו”ד (ע”פ השו”ע בסי’ יט שם) דברכה לא הוה הפסק וכ”ש שנתכוון לומר ברכה מענין ההדלקה אפשר דדינו כטעות בשוגג בשיחה בתפילה בשוגג (דתליא בפלוגתא עי’ משנ”ב ובה”ל ...
קי”ל בסי’ קסו ס”א לחוש להאוסרים בדיבור בין נטילה להמוציא ונחלקו הפוסקים אם הפסק במעשה חשיב הפסק והארכתי בזה במקו”א אבל הסתכלות לא חשיב מעשה וכמבואר ברמ”א סי’ סח ס”א עי”ש וכ”ש דלא קי”ל כמ”ד אפי’ כפיפת גופו הוה מעשה ...
לגבי בנה ממש וכן בתו של האיש עי’ שו”ע סי’ כא ס”ז דמותר ובשאר עריות אסור, (ועוד לגבי אחיה עי’ מה שהבאתי הדעות בזה במקו”א), ובר”ן כתב דבתו בכלל ההיתר ולא בת בתו, אבל הפוסקים נקטו להתיר בבת בתו (עי’ ...
מחד גיסא הי’ מקום לומר דלא יפסיק דהרי כל פסוקא דלא פסקיה משה לא פסקי’ [מגילה כב] ומאידך יש לומר דכאן מחוייב לפסוק כיון שמפסיק בתפילה. ומאידך י”ל דלעיקר הדין קי”ל לבני אשכנז [עי’ רמ”א ומשנ”ב סי’ סח] כהרשב”א שהנוסח אינו ...
קי”ל (שו”ע או”ח סי’ רנב ס”א ואילך וכ”ה בסי’ רמה ס”א) דאין דין שביתת כלים במקרה רגיל ולכן לכאורה הדבר מותר, אבל אם נעשה בפרהסיא וניכר שהוא מלאכת ישראל הי’ מקום לומר דראוי להחמיר כמ”ש בשו”ע (סי’ רנב ס”ג) דאם ...
בפשוטו חתן הוא בזמן חופה כמ”ש והוא כחתן יוצא מחופתו, ועליה לתורה של החתן אין לזה שום תוקף לא מדאורייתא ולא מדרבנן לענין שם “חתן”, וכן כלה לענין יו”כ אין שום תוקף קודם הנישואין, וגם דלענין רמו שערי באסינתא בפ”ק ...
הנה ביו”ד סי’ רע ס”ב מבואר (עכ”פ לחלק מהאחרונים) דלדעת הרמב”ם המצוה היא בכתיבת הס”ת ולדעת הרא”ש המצוה היא ללימוד בס”ת ואילו בכתיבה בלא לימוד לחלק מהאחרונים אין מצוה (עי’ בנידון זה שם בפרישה ובבאה”ג ובש”ך ושא”פ) אבל בספר שהוא ...