לכבוד הג”ר יעקב י’ שליט”א
עורך הגליון נחלת יעקב יהושע
בענין גון האומות שחורים ולבנים וגון בני גרמניא מה שהבאתם השבוע בדברי הפרקי דר”א והמשנה בנגעים וכו’, עיין לר’ בנימין המבורגר שליט”א בהקדמתו לס’ שרשי מנהג אשכנז מה שדן בכ”ז, וע”ע במה שהאריך עוד הוא במאמר מיוחד בפ”ע בירושתינו בענין הצבע ומהו בדיוק אשכרוע, ומה היה צבע ישראל ביחס לגוים לפני מאות שנים וכו’, עיין שם ותמצא הרבה מקורות.
ג’ חשון תשע”ז
***
מק"ט התשובה הוא: 119072 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/119072
שאלות קשורות
עד כמה התשובה הזאת היה שימושית?
דרג את התשובה ובכך תקדם אותה!
דירוג ממוצע 0 / 5. ספירת קולות: 0
אין הצבעות עד כה! היה הראשון לדרג את התשובה הזו.
We are sorry that this post was not useful for you!
Let us improve this post!
Tell us how we can improve this post?
עוד תוכן קשור:
- מכתב תגובה בענין לבישת הבגדים, האם להקדים הכובע או החליפה {כבוד ידידי הגרע”מ סילבר שליט”א התחלתי לעיין בספרו ‘עם סגולה’ חלק ג’, וכדרכה של תורה מצרף אני ממה שנו”נ בזה. בסי’ ב’ ע”ד השואל מה מקדימים וכו’, הבאתם ממסכת דרך ארץ רבה [פי’ הנכנס]- מניח פרקסו התחתונה ולובש את חלוקו וכו’, ורציתם להוכיח מכך דמקדים חלוק וטלית של הגוף לכובע של הראש. ואולי יל”ע, ראשית […]...
- תגובה שנתקבלה על תשובות קודמות, בענין כונת בפסוק פותח את ידיך | כונה בזכרינו לחיים אם הוא לעיכובא כדין ברכת אבות | ייחוס ספר הציוני | ועוד | ותשובה על מכתב זה א) בשאלה הראשונה לענין עיכוב כוונת פסוק פותח את ידיך אם די בעיקר הענין, יש לציין גם להכוונה בברכת אבות בשמו”ע שנחלקו בזה פוסקי זמנינו אם כל כוונת התיבות מעכב. ב) ושמעתי עוד לשאול אם בעשרת ימי תשובה שמוסיפים בו זכרנו לחיים אם לא כיון בתיבות אלו מה הדין, כיון דהרי כל אמירתו אינו […]...
- תגובה בענין אם שייך להרוג את חבירו ע”י בחירה למש”כ בענין האם יכול אדם להרוג את חבירו ע”י בחירה הנני שולח לו מה שכתבתי בזה בענין עין הרע בגמ’ ב”ב יד. “רב אחא בר יעקב כתב חד אמישכיה דעיגלא ואיתרמי ליה, יהבו ביה רבנן עינייהו ונח נפשיה”. וכעי”ז לק’ עה. “נתן עיניו בו ונעשה גל של עצמות”, (ויעו”ע ברכות (נח:), שבת (לד. ), ב”ק […]...
- תגובה שנתקבלה בענין מתעסק בשאר איסורין שבתורה תמיהני עליכם במה שכתבתם בפשיטות שלענין כל התורה מתעסק הוא רק כשוגג, הנה אולי כיוונתם לתשו’ הגרעק”א סי’ ח’ שכן ס”ל ונחלק בזה על החוו”ד סי’ תלא שסובר שזהו היתר גמור בכל התורה ולכן תמה לגבי בדיקת חמץ, אבל הייתם צריכים לציין זאת, ולא לכתוב כן בפשיטות, וגם דאף להגרעק”א הרי פטור מקרבן ואינו כשוגג […]...
- תגובה שנתקבלה בענין טישיו בשבת כשחלקם מחוברים בנידון השאלה אם שרי להוציא טישיו כשיש חלק מחוברים, תרצתם שאולי תלוי בדין ספק דרבנן שיכול לברר, ולדעתי אין שייך לזה, דשם יש צד שעושה איסור, אבל באינו פס”ר חסר במעשה איסור ואין כאן מעשה עבירה כלל, וביותר דפעמים טובא מוזכר בהלכה נידונים של אינו פס”ר באופן שיכול להימנע בקל ואינו נמנע ולא אמרי’ דמכניס […]...
- תגובה בענין לבישת מלבוש חדש בראש השנה וסימני ר”ה בענין לבישת מלבוש חדש בר”ה יש לציין לספר לקט יושר שכתב שם, ולובש מלבוש חדש בר”ה אפילו מצנפת של עור. וזכורני שלא לובשים מנעלים חדשים בר”ה בניאושטט. מה שכתב הרב. . . שיש להתפלל מקודם שיסתלקו ואח”כ שיכרתו, יש להעיר דאינו מוכרח דהרי בכל אחד מזכירים אנשים אחרים בזה שונאינו ובזה אויבינו, ועוד י”ל שיכרתו […]...
- תגובה בענין אמירת הפיוטים בר”ה במוצאי מנוח ערב ראש השנה תשע”ז ראשית יישר כח על התשובות המעניינות, רציתי רק להעירו אודות מה שכתב על הסליחות ועל הדילוגים ובסופו הזכיר ענין הפיוטים שמנהג ארץ ישראל שלא לאמרם. לענ”ד אין זה מנהג ארץ ישראל אלא מנהג הישיבות הליטאיות שכך אולי נהגו בישיבות ליטא, ואילו בליטא עצמה נהגו לומר אם לא את כל […]...
- תגובה שנתקבלה בענין השימוש במכונת כביסה בחוה”מ | ואם כהן איטר יתרפא לעתיד לבוא בס”ד בענין השימוש במכונת יבוש בחול המועד, מה שהביא מספר חוט שני שהקל בתלית כביסה בפרהסיא, יש להעיר שבספר קרא עלי מועד דף ל”ח הערה ד’ כתב בשמו לענין תלית הכביסה בחוץ בתשעת הימים דאין בזה חשש מראית עין כיון שניכר שהם בגדי קטנים, אבל מה שאינו ניכר ששייך לקטנים כמו מגבות אין לתלות בחוץ, […]...
- תגובה בענין צילום נר חנוכה, ובענין גדרו של מוקצה עט 0.4 בשאלה הראשונה כיון השואל לשאול אם לעשות תמונה נחשב למלאכה בחצי שעה, והתשובה היא לכאורה על שאלה אחרת, ולא הובא טעם האוסרים, וכן מה הכוונה לתמונת יין מחו”ל. מה שהעיר הרה”ג ר’ אלישע חן שליט”א שאין עט מספר 4 מוקצה מחמת חיסרון כיס, נראה יותר כמו שכתבתם שהוא מוקצה, וראיה לדבר ממ”ב ריש סימן ש”ח […]...
- תגובה בענין מצוות הקהל ושמחת בית השואבה מה קודם (התגובה על מאמר מספר עם סגולה ח”א) מש”כ להוכיח מדברי הרמב”ם יש לציין כי בסה”מ מצוה ט”ז כתב הרמב”ם “שציונו להקהיל את העם ביום השני של סוכות” הרי שנקט בפירוש שזמן ההקהל הוא בבוקרו של מוצאי יו”ט ראשון, וכ”כ בפירוש המשניות סוטה פ”ז מ”ח וא”כ מה שנקט בהלכות חגיגה מוצאי היינו אחר, וע”ד הא דאמרי’ בתענית כט. מוצאי שבת ופירש”י יום ראשון, […]...