הנה לגבי נפילת אפים דעת המשנ”ב סי’ קלא סקי”ז דיש נפל”א בבין השמשות, ומנהג הרבה מקומות עכשיו שאין אומרים בבין השמשות משום סכנה וכן הורו פוסקי זמנינו וכ”ה בבא”ח כי תשא סי”ד.
אבל בלילה מבואר בשו”ע שם ס”ג שאין נופלים והטעם הוא משום התגברות הדינים, עי”ש במג”א ולבוש, וגם דעת המשנ”ב שאין אומרים סליחות לעולם ומבואר במקובלים דיש בזה סכנה לומר סליחות בלילה קודם חצות (והרחבתי במקו”א), ויש לדון מה הדין לגבי אבינו מלכנו.
והנה במג”א ובמשנ”ב שם בסי’ קלא מבואר דכשהזמן קצר לשקיעה מדלגין אבינו מלכנו להספיק תחנון ואמנם לא נתבאר שם להדיא אם משלימין אח”כ אבינו מלכנו או לא, אבל בפשוטו משמע דמדלגין לגמרי, אולם גם לו יהי כן אין ראיה דהיכא שאין טעם לדלג משום תחנון אין אומרים בלילה, דשמא דוקא שם הואיל ונדחה ידחה.
אולם שו”ר בתשו’ הגר”ח ח”ב סי’ תתשמד יכול להשלים וכן ראוי עכ”ל ומ”מ הנידון שם בדברי השואל הוא על בין השמשות [אף דבגוף דברי המשנ”ב שם יש לדון מה כוונתו], וכמו”כ אפשר דעיקר דבריו נאמרו ליחיד שרוצה להשלים.
ובסי’ רלד במג”א ובפמ”ג מוכח דעכ”פ אם התחילו אבינו מלכנו ביום אין איסור אם נמשך עד הלילה, אבל עדיין יש מקום לומר דאתחולי ביום לא מתחלינן.
ובאמת לא מצינו שתקנו אבינו מלכנו בתפילות של לילה [מלבד בנעילה שמסתיימת בלילה ויש סוברים דדינה ביום עי’ בב”י סי’ תרכג בשם המרדכי], ודמי בזה לנפילת אפים שלא תקנו בתפילות של לילה מטעם הדינים כנ”ל.
וכן משמע במטה אפרים סי’ תרכג אלף למטה סק”ז דדוקא ביוה”כ אומרים אבינו מלכנו בלילה אבל לא בשאר ימות השנה, ושם מיירי אפי’ בתפילה שעיקרה ביום דהרי משוה שם לתפילת נעילה ביו”כ אע”פ ששם עיקר התפילה ביום עי’ בב”י תרכג בשם המרדכי וקאמר המט”א דטעם ההיתר משום שלא נשלם הסדר עד אחר נעילה וכמ”ש שם התה”ד וממילא בדכוותה אין אבינו מלכנו בלילה [אם לא דנימא דבנעילה חשיב עיקר סיומא בלילה וע”ז תמה למה תקנו בלילה דלא מצינו שתקנו בד”כ בלילה, אבל הוא דחוק ויותר משמע דגם בתפילה שעיקרה ביום ס”ל שאין אומרים בלילה].
וכ”כ הגרש”ר הירש (ספר חורב חלק ה’ סי’ תרמט) לעולם אין אומרים בלילה אבינו מלכנו פרט לליל יום כיפור עכ”ל, ויתכן שאמר כן על סמך שכך היה המנהג ידוע כן בזמנו באשכנז, ומ”מ יתכן שעיקר דבריו נאמרו על סדר התפילות שנקבעו ולא על היכי תמצי, דפסקי הלכות שכתב שם חלקם נכתבו לע”ה.
והנה הרמ”ז בתשובה סי’ ל’ שהוא מגדולי המחמירים בענין סליחות בלילה מטעם י”ג מידות בעיקר וכן לגבי נפיל”א הרחיב שם (ועיקרי דבריו הובאו בברכ”י סי’ תקפא סק”ב ומשם הובא למשנ”ב), מ”מ לגבי וידוי הקיל הרמ”ז שם וכתב וז”ל וגם הודוי יוכל לאמרו כי הלואי שיתודה אדם כל היום וכל הלילה מלבד בליל מוצאי שבת וכו’ עכ”ל, א”כ אבינו מלכנו שאין בו נפיל”א ולא י”ג מידות לכאו’ ג”כ אין בזה סכנה לומר עם הציבור שאומר אבינו מלכנו בלילה.
היוצא מכ”ז דאמנם רוב הפוסקים שנזכר לעיל לא דברו להדיא על איסור אמירת אבינו מלכנו בלילה בתפילה שעיקרה ביום מ”מ במטה אפרים משמע שאין אומרים, ולכן המקל בזה לא הפסיד.
אבל נראה דדין זה שלא לומר אבינו מלכנו בלילה לא חמיר כולי האי, דהרי אין בו י”ג מידות ולא נפילת אפים, וגם הגרח”ק כ’ שראוי להשלים אותו אם דילגוהו (עכ”פ בבין השמשות), וכמו”כ נזכר במג”א ובמשנ”ב ענין אמירת אבינו מלכנו ביום הנמשך בלילה ולא כתבו שצריך לעצור את אמירתו בתחילת הלילה [אף דלגבי סליחות כ’ המשנ”ב שאין אומרים לעולם בלילה].
מק"ט התשובה הוא: 136093 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/136093
התמונות האוטומטיות הוסרו זמנית.