סנהדרין מ-מא

שאלה

לכבוד מו"ר הרה"ג רב עקיבא שליט"א אחדשה"ט

א) משנה דף מ.

אחד אומר בשנים בחדש ואחד אומר בשלשה בחדש עדותן קיימת שזה יודע בעיבורו של חדש וזה אינו יודע בעיבורו של חדש זה אומר בשלשה ואחד אומר בחמשה עדותן בטילה

ויש לעיין, חדא, מדוע קתני מתניתין אחד אומר בשנים, בשלשה כו' הול"ל אחד אומר באחד בחודש כו'

ועוד מדוע קתני מתניתין בשלשה, בחמשה, הול"ל בשנים בארבעה וצע"ק

ב) רש"י במתניתין ד"ה העובד ע"ז- אם מעידין בכך שואלין את מי עבד פעור או מרקוליס.

ובמה עבד - "למרקוליס" בשחיטה או בהשתחואה.

ועיין ברייתא לקמן דף מ: העובד ע"ז את מי עבד לפעור עבד למרקוליס עבד ובמה עבד בזיבוח בקיטור בניסוך בהשתחואה.

ויש להעיר, חדא, מדוע כתב רש"י בד"ה ובמה עבד למרקוליס, ולא כתב כמו שכתב הברייתא.

ועוד מדוע השמיט קיטור וניסוך וצע"ק.

ג) מא.

רש"י ד"ה תאינים שחורות תאינים לבנות - דעל כרחך בתאינים עצמן אי אפשר להרוג.

וצ"ע מגמרא מכות דף ח שמבואר שם שאפשר להרוג בתמרים וקשה לחלק בין תמרים לתאנים.

ובאמת קשה על הגמרא במכות, דלכאורה תמרי אין בהן כדי להמית וצע"ק

ד) מא: כי הוה למד בן זכאי הוה קרי ליה כתלמיד היושב לפני רבו כי הוה לימד הוה קרי ליה רבן יוחנן בן זכאי כי קרי ליה בן זכאי על שם "דמעיקרא" וכי קרי ליה רבן יוחנן בן זכאי על שם "דהשתא"

וברש"י והאי דקרי ליה בחדא מתני' בן זכאי ובחדא רבן יוחנן בן זכאי לא תיקשי מאן דקרי ליה בן זכאי על שם "ההיא שעתא" דאמרה להא מילתא ומאן דקרי ליה רבן על שם "סופיה" קרי ליה, ויש לעיין מדוע שינה רש"י מפשטות הגמרא וכתב באו"א.

וצ"ע

החותם בכבוד רב

שמואל דוד בערקאוויטש

***

תשובה

שלו' רב

א.

אפשר שא' וב' אי"ז חידוש כ"כ, דעבידי אנשי לקרוא לב' דר"ח ב' בחדש שאינם יודעין בעיבורו של חדש אבל על המשך החדש מה שאינם יודעים הוא יותר חידוש.

ואחר דאשמעינן על ב' ו' כבר שמעינן על יותר מזה עד רובו של חודש דביותר מזה כבר אין חילוק כ"כ וכיון שלא השמיענו התנא גדר ברור אין לנו לחדש גדר שאין לו דבר קבוע וברור רק רובו של חדש שזה כבר גדר ברור.

שוב ראיתי בתפארת ישראל [יכין, סנהדרין פ"ה מ"ג] שכתב וז"ל, ויש לדקדק טובא למה נקט תנא ב' וג' והדר נקט ג' וה', טפי הו"ל למנקט א' וב', וא' וג', ונ"ל דרצה למנקט בימי החודש בגוונא דבעי למנקט בשעות, דצריך למנקט ברישא בשעות ב' וג', דאי הוה נקט א' אומר בשעה ראשונה, וא' אומר בשנייה, לא פסיקא מלתא שתהיה עדותן קיימת, דהרי בשעה ראשונה נכלל נץ החמה והרי באחד אומר תוך הנץ וא' אומר אחר הנץ, עדותן בטלה [כש"ס מ"ב א'], ומדרצה למנקט כולה מתני' בחדא גוונא, נקט נמי בימי החודש בב' וג', והא דלא נקט בסיפא דרישא בימי החודש ב' וד', דוגמת רישא דרישא דא' אומר בב', נ"ל דלהכי נקט בסיפא שלשה וחמשה, דקמ"ל דלא אמרינן מדשני המלות אלו בסופן שוין בהברה שה שה, מטעה טעי העד במספר השעות, ושמע וטעה, קמ"ל דלא תלינן בטעות כה"ג עכ"ל.

ב.

הכלל הוא בזה דמחד גיסא רש"י יותר מבאר הפשט ומאידך גיסא פחות מוסיף פרטי דינים, ולכן מחדש גיסא הוסיף ענין שהעדים אמרו שעבד למרקוליס על מנת להבהיר יותר המשך הדברים ומאידך גיסא השמיט שאר פרטי דינים בברייתא הנוגעים פחות לפשט.

ג.

כתב הערוך לנר סנהדרין דף מא ע"א ברש"י ד"ה תאנות שחורות, דע"כ בתאנים עצמן א"א להרוג, אף דבמכות (ח א) מוכח דשייך מיתה בתמרים אפשר דקים ליה להש"ס דתאנים קטנים או רכים יותר מתמרים וא"א להרוג בהן ע"כ.

ד.

זה ממש פשטות הגמרא השאלה איך קוראים לזמן הראשון 'מעיקרא' או 'ההיא שעתא' אבל שניהם אותה המשמעות.

האם כונתכם להקשות דמשמע שהמעשה היה באמת אחר כך ורק רש"י פירש שהמעשה היה מתחילה.

כנראה שרש"י היה לו סברא לומר כן שאין מסתבר להוריד מאדם גדול את התואר שלו אע"פ שכשנולד לא היה לו תואר זה, ודוקא אם המעשה כבר אירע מתחילה.

***

מק"ט התשובה הוא: 119134 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/119134