יום שני י' ניסן תשע"ו
לכבוד הרה"ג יצחק גולדשטוף המזכה את הרבים בדברי מרן הגרח"ק שליט"א, יזכה להפיץ את המעינות מתוך בריות גופא ונהורא מעליא בע"ה,
ראיתי בקונטרס דברי שיח פסח תשובות והנהגות ממרן הגרח"ק שליט"א בזה"ל, ש.
בהגדות של פסח שעושין תמונות מדומות האם יש התר לקרוא הכתב שתחתיו כגון "תם" ו"שאינו יודע לשאול" וכדו', וכן ציורים שעל הפרוכת.
ת.
בדבר מצוה נוהגין להקל.
עכ"ל.
ובאמת כן דעת הגרנ"ק ג"כ, הובא באיל משולש שטרי הדיוטות פ"ד סכ"ח, אכן דעת הגרשז"א בשלחן שלמה הל' שבת סי' ש"ז סקכ"ב שלכאורה יש לאסור.
ויעויין ברש"י שבת קמ"ט א' וז"ל, כתב המהלך תחת הצורה ותחת הדיוקנאות - כגון בני אדם המציירים בכותל חיות משונות, או דיוקנות של בני אדם של מעשים, כגון מלחמת דוד וגלית, וכותבין תחתיה זו צורת חיה פלונית, וזו דיוקנית פלוני ופלונית עכ"ל, וכן העתיק בשו"ע סי' ש"ו סט"ו, והנה לכאורה הא דמלחמת דוד וגלית ג"כ שבא להמחיש את הכתובים מאי שנא שכתבו בפשיטות לאסור, א"כ כשבא להמחיש את ההגדה ג"כ מאי שנא להתיר, ואם משום דבמלחמת דוד וגלית שהביא רש"י מיירי דוקא כשלא היו מכונין בזה לשם מצוה אלא לשם סיפורי מלחמות בעלמא א"כ מ"ט סתמו בזה, והו"ל למימר דהיכא דמכוין למצוה שרי, דאטו עיקר המצייר מלחמת דוד וגלית מכוין רק למלחמה גרידא.
והנה אי סבירא לן דזהו מדין שטרי הדיוטות, א"כ ספרי הדיוטות שיש בהן סרך קדושה שרי, כמבואר בב"י שם ובמ"ב (ועיין עם סגולה ח"ב סי' י'), אך אי סבירא לן דזהו דין חדש, א"כ מ"ט יהא שרי כשיש בזה מצוה, וגם אי סבירא לן שהוא מדין שטרי הדיוטות, היכן מצינו דצורך מצוה שרי דכך משמע ל' הגרח"ק שליט"א, דאם הספר עצמו יש בו קדושה אינו שטרי הדיוטות, אך אם יש בזה רק צורך מצוה היכא אשכחן היתר זה, ויתכן דגם הגרח"ק שליט"א גופיה לא מיירי אלא בצורך מצוה כי הכא שיש בו דברי תורה ולא בשאר צורך מצוה שיהיה, ואפשר דלעולם ס"ל להתיר כל צורך מצוה, ולמד להיתר זה משאר דיני שבת התלויין בדיבור דשרי לצורך מצוה ויל"ע.
ב.
מש"ש עמ' י"ז, ומיסר על מיטה עם כריות.
צ"ל ומיסב.
מק"ט התשובה הוא: 117596 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/117596