מי שקידש האם יכול לקדש שוב לבני הבית

עוד תוכן קשור:

1. מי שקידש ובין הקידוש לנטילת ידים שמע אזעקה ויצא למקלט וחזר לסעודה האם יכול להמשיך בנטילת ידים או שצריך לקדש שוב במשנ”ב סי’ רעג סקי”ב וסקי”ג ובשעה”צ ובבה”ל שם האריך בזה והביא בזה כמה דעות, ועיקר מסקנת הבה”ל להלכה שאם יצא מחמת אונס וחזר אינו מעכב בדיעבד, בפרט שיש כאן חשש ברכה לבטלה, אבל אם נשתהה הוא יותר חמור, ומבואר שם מלשון הבה”ל (“שאין להחמיר בדיעבד וכו’ בדלא שהה”) דהכרעתו אמורה רק כשלא שהה מחוץ לשם […]...
2. האם בעל הבית מברך הטוב והמטיב על יין שהיה לו בביתו והאם אורח מברך שוב ברכה ראשונה על משקין שהביא בעל הבית מן השוק הנה לענין יין שהיה לו לפניו הדין מבואר בשו”ע סי’ קעה ס”ג דאם יודע מה המשובח שבהם לכתחילה יש לו לברך על הטוב בפה”ג ולהפטר עי”ז מהטוב והמטיב שאח”כ, ואם הוא מסופק כתב המשנ”ב סקי”ד שמן הדין יכול אח”כ לברך הטוב והמטיב על השני אבל יותר טוב לסלק אחד מלפניו ולברך הטוב והמטיב על השני […]...
3. איך מותר בזה”ז להפריש חלה ותרומה כשגורם ע”י טומאה לקדש | איך היו נוהגים עם נדה בזמן הבית בעניני טומאה וטהרה שאלה כבוד הרבנים הגאונים שליט”א אשמח אם יוכלו להשיבני דבר: א. איך מותר להפריש בימינו חלה ותרומה, והרי אסור לגרום טומאה לתרומה, ואנו כולנו טמאי מת ונמצא שבהפרשת חלה ותרומה מטמאים אותם. ב. איך הסתדרו בזמן הבית עם כל הכסאות והמטות והמזרנים שבבית שנטמאו בטומאת משכב ומושב של נדה וזבה. ובשלמא כלים אפשר להשתמש בכלי […]...
4. עד מתי יכול לברך אשר יצר לבני אשכנז לאחר שעבר זמן רב במשנ”ב מבואר בכמה מקומות שסובר דאין הפסק או שיעור עיכול לעשיית הצרכים ויכול לברך עד זמן רב (סי’ ז סק”א, ועי’ סי’ סו סקכ”ג בשם הדה”ח ובה”ל סי’ עא ס”א, ובסוף סי’ ז כתב דלכתחילה יברך מיד אח”כ ועוד שמא יצטרך שוב ויפסיד הברכה הראשונה ועי’ להלן בסמוך, וכעי”ז בסי’ קסה סק”ב בשם הא”ר דלכתחילה […]...
5. מי שקיבל שבת לאחר פלג המנחה ורוצה לקדש רק לאחר צאת הכוכבים האם מותר לו לישון בינתיים יש מקום לומר שמכיון שרוצה להדר ולאכול לאחר צאת הכוכבים, ועכ”פ אם הוא רגיל להקפיד על כך, ממילא כרגע אי אפשר לומר שיש עליו חובת סעודה, ולכן גם לפי הצד שאסור לישון כאשר יש עליו חובת סעודה, ממילא בזמן שלא הגיע זמן סעודה שלו וגם לא סמוך לזמן סעודה שלו, לא יהיה מחוייב בזה. וכעי”ז […]...
6. מי שבירך על המנורה ונשפך השמן ומילא שוב האם יברך שוב או לא במקרה שלא היה לפניו שמן בשעת הברכה חוזר ומברך ובמקרה שהיה לפניו שמן והיה דעתו על זה אם יצטרך שישתמש בו אינו חוזר ומברך, ובמקרה שהיה לפניו שמן אך לא היה דעתו על זה במפורש, פשטות הסברא שחוזר ומברך וכך ודאי דעת חלק מהפוסקים, אלא שיש לדון בזה בדעת המשנ”ב. למעשה יברך מכיון שהדעה לא […]...
7. מי שלא קידש בליל שבת האם חייב לקדש ביום רק מצד תשלומין {עש”ק פ’ יתרו י”ט שבט תשע”ו } מה שנסתפק הגרש”א שטרן שליט”א, אם קידשו ביום מתן תורה את השבת מדין תשלומין, או שכיון שלא היו מחוייבין בכניסת היום לא היו מחוייבין גם אח”כ, ושמא היה מקום לומר דהשתא כניסתו הוא, אבל לא מסתבר לומר כן דהרי קבלו כבר במרה את השבת. והנה מלשון השאלה נראה […]...
8. מי שיראה לחפוף סמוך לטבילתה כדי שלא יהיה ניכר לבני אדם (מחמת שהיתה אמורה להימצא באירוע בזמן זה) האם יכולה להרחיק החפיפה לבוקר דמעיקרא   מצינו בשו”ע יו”ד סי’ קצט ס”ה וס”ו דבשבת מותר לחפוף ביום ובשבת ויו”ט הסמוכין זל”ז מותר להרחיק החפיפה יותר, ויש לדון אם ה”ה מותר להרחיק גם בשעת הצורך כמו זה. הרמ”א בשם הב”י לעיל בס”ג כתב דבשעת הדחק שצריכה לחוף ביום או שאי אפשר לה לחוף ביום וצריכה לחוף בלילה יכולה לעשות ובלבד שלא תמהר […]...
9. פועל העובד במקום שבעל הבית אינו מקפיד על צוואת רבינו יהודה החסיד האם הפועל עצמו יכול לסתום נקב בבית ומה הדין מקום ציבורי כבית הכנסת הנה ראשית כל בבהכנ”ס לפי צוואת ר”י החסיד אם סותם חלון הוא בודאי סכנה ליושבים שם כיון שהשדים אין להם מקום להיכן לצאת, והם עלולים להזיק למי שהם פוגשים שם מחמת כעסם, וממילא אם הם נוהגים לחשוש יש להם לחשוש. וכעי”ז כ’ החיד”א בספרו יוסף אומץ סי’ ל”ז (הובא בדמשק אליעזר על הצוואה סק”מ) דאף […]...