לכבוד חברי וידידי גרשון גולד, משה דוד טננבוים וכו'.
משה"ק אהא דגרסי' בברכות ל"ב א' גבי הרף ממני אמר דבר זה תלוי בי מיד עמד משה ונתחזק וכו', ומ"ש גבי גזירת משה שלא יכנס לארץ שכשאמר לו הקב"ה אל תוסף לא נתחזק ע"ז עוד בתפילה.
הנה באמת מ"ר רצה מתחילה לעשות כך כפי שעשה בהר סיני, ואדרבה הפסיק מזה כשאמר לו הקב"ה אל תוסף, וכמ"ש כ"ז רש"י לעיל, ונראה דלשון הרף ממני חלוק מלשון אל תוסף דבר, דאל תוסף דבר בקשה היא שלא יוסיף לדבר, ואף דממילא ש"מ שאם יוסיף לדבר יוכל לשנות הדבר ע"י תפילתו (וכדאי' להדי' בחז"ל), מ"מ ש"מ שרצון ה' הוא שלא ידבר ע"ז, משא"כ הרף ממני אין במובן שתהא הוראה לזה, דלשון הרף ממני משמעותו כאילו יש למ"ר שום שלטון וכח על הדבר, וקאמר ליה שירפה מכחו ושלטונו ויתן לו להקב"ה כביכול לעשות כרצונו, ולמאי קאמר ליה זה, דפשיטא שאי"ז תלוי ברצון מ"ר אלא רק ברצון ה', אלא דקאמר לי' להשמיעו שיש לו כח בדבר, מה שא"כ הכא דלא קא"ל אלא אל תוסף דבר ולא משמע דבעי לאשמעי' מידי רק עצם הענין שלא יוסיף לדבר, וכלל לא אשמעיה שיש דבר תלוי בו אלא רק שלא יוסיף לדבר עוד; ועוד דמכדי הא עד השתא לא דיבר ע"ז ומשמע מדברי הגמ' שגם לא הי' בדעתו לדבר א"כ למאי קאמר הרף ממני, משא"כ הכא שדיבר כמ"פ וע"ז קאמר אל תוסף; ועוד כיון שרצון ה' מאוד הי' ידוע לו עד עתה לגדל את ישראל לעם סגולה משא"כ מה שרצה ליכנס לארץ דאדרבה רצון ה' הי' שלא יכנס כמ"ש בס"פ שמות עתה תראה וכו' כמו שדרשו רז"ל ואי אתה רואה במלחמת ל"א מלכים; ועוד דכיון דכבר ידע מ"ר מאז שבכחו לבטל גזירה בתפילה למאי אשמעיה תו אל תוסף, דבשלמא מעיקרא שלא ידע דד"ז תלוי בו י"ל שא"ל הקב"ה ל' זה רק להשמיעו שזה תלוי בו, אמנם בפעם הב' שכבר ידע מזה ע"כ אמר לו זה לפשטיה שימנע מלדבר עוד.
מק"ט התשובה הוא: 117400 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/117400