מה הדין גר קטן שהטבילוהו על דעת בית דין והגדיל ולא מחה האם דינו כישראל למפרע לכל דבר

עוד תוכן קשור:

1. מה הגדרת גר קטן שהטבילוהו על דעת בית והגדיל ומחה מיד האם דינו כגוי למפרע לכל דבר ומה דין מגע יין שבינתיים הנה במידי דאורייתא זה פשיטא שלא חלה כן גרות כלל, והנידון רק לענין מידי דרבנן דיש מקום לומר דשויוהו כישראל בינתים לדבריהם כדי שלא ייחשב כגוי בינתיים. ויעוי’ בב”ח ביו”ד סי’ רסח שהביא מחלוקת רש”י ותוס’ לענין גר זה בקטנותו, האם מותר בינתים בבת ישראל או לא, דלפ”ד רש”י בכתובות יא ע”א ד”ה על דעת […]...
2. אדם שירש ספר על דעת למוכרו האם דינו כמי שקנה ספר על דעת למוכרו בפוסקים נזכרו כמה חילוקי דינים במכירת ספרי קודש וספרי תורה ונתבאר במשנ”ב סי’ קנג ס”ק סב דמי שקנה על מנת למכור וכ”ש אם קיבל בחובו אינו בכלל החשש. ונשאלתי במי שירש ספרים ומתחילת הירושה לא נתכוון מעולם לזכות בספרים על דעת להשתמש בהם אלא למוכרם מה דינו. ולכאורה היה מקום לטעון דלא חמיר ממי שקנה […]...
3. בית מדרש שתלו מודעה שכל המוציא ספרים מבהמ"ד הרי הספרים אסורים עליו באיסור קונם, האם מותר להשתמש בספרים שבבהמ"ד, או שאסור משום שיש לחוש שיוציאם אי פעם ויעבור באיסור קונם למפרע הנה אם איסור הקונם יחול רק מכאן ולהבא פשיטא שכל עוד שלא הוציא הספר אין כאן איסור כלל על השימוש בספר, והנידון הוא לגבי אופן שהטילו את איסור הקונם למפרע אם מוציאים הספר אי פעם, אם יהיה אסור מעכשיו כבר השימוש בספר שמא יוציאם אי פעם, או לא, ולהלן יתבאר. ובאופן שהנדר הוא סתמא שנדרו […]...
4. מבואה קטנה (שאין לומדים ומתפללים שם ולא התייחד לבית הכנסת) שיש בתוך בית הכנסת שפרוץ במלואו לבית הכנסת ויש לו ב’ עמודים דקים אחד מכל צד שאינם זה כנגד זה האם יש לו דין קדושת בית הכנסת מכיון שבנידון דידן העמודים אין בהם שיעור ואינם זה כנגד זה אין בהם הפסק, אבל יתכן שאפשר לחשב לחי שלם כשיעור עם המדפים. מקורות: לפי מה שביררתי בתשובה אחרת מכח דברי הבה”ל ושא”פ שאי אפשר לומר שיש רק לחצי חדר קדושת בית הכנסת (ושם נתבאר), ממילא גם בחצר קטנה הפרוצה לגדולה א”א לומר כן מפני […]...
5. גר קטן שנתגייר ע"י בית דין ומיחה כשהגדיל, ועכשיו רוצה להתגייר שוב, האם צריך הטפת דם ברית או סגי ליה בטבילה בלבד הנה לפי מה שנקטו רוב הראשונים כפשטות הגמ’ שיכול למחות גם אחר גיור ב”ד, א”כ יצטרך הטפת דם ברית, דהרי גיורו הראשון נתבטל לגמרי. ומיהו בגוף הענין האם מחאה מועלת בגיירוהו ב”ד הר”ן בשם הרמב”ן כ’ בדעת הרי”ף דסבירא ליה דבגיירוהו ב”ד אין יכול למחות דמה כח ב”ד יפה, הובאו בב”ח יו”ד סי’ רסח, לפ”ז […]...
6. דעת הגרי"ש אלישיב על מתנות לאביונים שכדאי לתת 50 ש"ח האם הוא לכל עני או לשני העניים יחד השיעור של 50 ש”ח שהורה הגרי”ש אלישיב הוא לכל עני שהוא שיעור שמשמח לב העני בכפוף לזמנו ומקומו של ההוראה שהורה הגרי”ש אלישיב. להרחבה בעניין וכן להוראות אחרות ונוספות מפוסקים נוספים ואף מהגרי”ש יעוי’ אגרת הפורים להרב ספטימוס פ”ד ס”ב ובהערה שם....
7. מה הדין בגר קטן שהרג בגיותו, האם חייב מיתה או שנאמר שכעת הוא ישראל ולא חייב הנה שורש הספק הוא אם נימא דקטן גוי שיש בו דעת חייב מיתה על רציחה (וכבר דנו בזה ואכמ”ל) אבל קטן ישראל ודאי פטור, והנה יעוי’ מה שכתבתי באחת התשובות הסמוכות [ד”ה גוי שעבר על אחת ממצוות בני נח ונתגייר וכו’] האם גרות מועילה לבטל חיוב מיתה, ובניד”ד ע”פ מסקנת הגמ’ בסנהדרין עא ע”ב כיון […]...
8. מה דין גוי משומד והאם דינו שונה מישראל משומד לענין מורידין ואין מעלין ומה הדין לענין ממונם הדעה הידועה שגוי עובד ע”ז אין לו דין משומד אבל גוי אדוק בע”ז יש לו דין לענין זה כמו משומד ישראל, ויש שכתבו דגם לענין ממונם. מקורות: לענין קרבן מצינו בגמ’ בחולין דף יג שגוי אין לו דיני משומד כמו שיש לישראל אלא רק באופן המסויים כמו שיתבאר להלן. ויעוי’ בתוס’ ע”ז כו ע”ב מה […]...
9. בית שהסירו ממנו הדלת והחזירו לשם האם יש להחשיב המזוזה כתעשה ולא מן העשוי לדעת הרמב”ם וכן בית שלא היו בו דיורין תקופה וחזרו לדור שם לדעת הרע”א א) במנחות לג ע”ב מבואר דגם במזוזה יש דין תעשה ולא מן העשוי אם הונחה בפסול וכ”ה בשו”ע סי’ רפט ס”ה (ואמנם בדעת קדושים סי’ רפט סק”ב הסתפק דאפשר שאין מעשה בקביעת מזוזה אלא לדור בבית שיש שם מזוזה ואם קבעה גוי יהיה כשר, אבל לא נראה דכוונתו שאין צריך לקבוע כלל מכח הגמ’ והנ”ל, […]...