מדוע היו לקרח בגדים אצל הכובס בעוד לא הוצרכו במדבר לכיבוס הבגדים

שאלה

נאמר בתורה, שמלתך לא בלתה מעליך ורגלך לא בצקה זה ארבעים שנה )ח, ד), ענני כבוד היו שפים בכסותם, ומגהצים אותם כמין כלים מגוהצים, ואף קטניהם, כמו שהיו גדלים היה גדל לבוש עמהם, כלבוש הזה של חומט, שגדל עמו (רש"י).

מקור פירש"י, במדרש רבה (דברים ז, יא) שכשהיו ישראל במדבר, בגדיהם לא היו צריכים תכבוסת, לפי שהענן היה שף בהם ומלבנן.

ויל"ע, מהא דכתיב בפרשת קרח (במדבר טז, לב-לג): 'ותפתח הארץ את פיה ותבלע אתם ואת בתיהם ואת כל האדם אשר לקרח ואת כל הרכוש.

וירדו הם וכל אשר להם חיים שאלה', ואיתא במדרש רבה (שם יח, יג): רבותינו אמרו, אפילו היו כלים ביד הכובס, היו מתגלגלין ובאין ונבלעין עמהן, ע"כ.

וצ"ב, אמאי היו כליהם בבית הכובס, הרי לא היו צריכים כיבוס שכן ענני הכבוד היו שפים ומגהצים אותם.

***

תשובה

בע"ה ‏יום רביעי כ"ז אב תשע"ו

שלום רב

שמעתי שאמר מרן הגרח"ק שליט"א [כמדו'] דענין זה שנזכר בחז"ל שהמלבושים היו גדלין עמהן היה רק בבגד המסוים שלהם [שניתן להם] ולא בכל הבגדים שהיו ברשותן, ויש להביא ראיה לדבריו מנוסח הדרשה המובאת במדרש תהלים (שוחר טוב) מזמור כ"ג, וז"ל, שאל ר' אליעזר את ר' שמעון ואמר לו כשיצאו ישראל ממצרים, כלי קואים יצאו עמהם, אמר ליה לאו, ומהיכן היו לובשין כל ארבעים שנה, אמר ליה ממה שהלבישום מלאכי השרת, שנאמר ואלבישך רקמה (יחזקאל טז י).

[מהו רקמה, ר' סימאי אמר] פורפירא.

ולא היו בלים, ולא קרית שמלתך לא בלתה מעליך (דברים ח ד), ולא היו הקטנים גדילים, אמר ליה צא ולמד מן החלזון הזה, שכל זמן שהוא גדל נרתיקו גדל עמו.

ולא היו צריכין תכבוסת, אמר ליה הענן היה שף בהם ומגהיצם, אמר ליה ולא היו נשרפין, אמר ליה צא ולמד מן הסיטון הזה, שאין מגהיצין אותו אלא באור עכ"ל המדרש תהלים.

[ויש לציין דבאופן כללי דרשא זו מובאת בחז"ל במדרשים למעלה מעשר מקומות].

ומבואר במדרש תהילים דכל המעלות הללו שנאמרו כאן לא נאמרו על כל הבגדים שהשתמשו בהם, אלא על הבגדי פורפירא שהלבישו אותם מלאכי השרת, וחידוש זה של הגרח"ק יש לאומרו – לאור דברי המדרש תהילים הנ"ל – לא רק על ענין הגדילה, אלא גם על ענין התכבוסת, שהיה לאותן הבגדים שהלבישו אותם מלאכי השרת, ואם רצו ללבוש בגדים אחרים לא נאמר בזה ברכה זו, וכמו שמצינו בפ"ח דיומא שהיו סוחרי או"ה מוכרין להן לישראל מאכלים ולא היה בהם טעם מן, ולכך י"ל דהבמדבר רבה ג"כ ס"ל כך.

***

מק"ט התשובה הוא: 119201 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/119201

פוסטים קשורים לנושא:

אני מתארח אצל חמי בלילי שבת ויום שבת ובמוצאי שבת ויום ראשון אני מתארח אצל אבי, האם אדליק במוצ"ש אצל חמי או אצל אבי מה התחדש בפרשת שמירת לוויים שנאמר אחר מעשה קורח (במדבר יח) יותר מפרשת שמירת לוויים שנאמר בריש ספר במדבר (במדבר ג) מכתב תגובה בענין לבישת הבגדים, האם להקדים הכובע או החליפה מה שיש להקפיד בלבישת הבגדים שלא להפוך את הצד הפנימי לחוץ האם הוא רק בבגדים חיצוניים או גם בבגדים פנימיים שאינם נראים כלל איך אפשר להבין את המצב שאדם שהתמנה למתן מידע בלבד פועל כמלך בימי הביניים ככל היוצא מפיו יעשה כנגד כל הרשויות והשלטונות בעוד הממונים בזמן החזו"א התקיים בהם לב מלך ביד ה' ואף הם עצמם לא הבינו למה נתנו הקלה לבני הישיבות חנות שמוכרים משקפיים בזול למי שמקבל את המוצר בעוד שבוע וביוקר למי שמקבל את המוצר מיידית מה דינם לענין ריבית למה הוצרכו רש"י והפוסקים ליתן סימנים לידע זמן שבת ההפסקה בד' פרשיות מדוע הוצרך הלל לתקן פרוזבול, הרי מועיל גם שילוו על המשכון, כיון דקי"ל שהמלוה על המשכון אינה משמטת ברכות ד ע"ב, מדוע תהלה לדוד נאמר ע"ז שהיא נאמרה על סדר א"ב והרי חסר בה האות נו"ן