לכאורה היה צריך לאסור מדין ניחוש כמבואר בסוגי' דסנהדרין סה ע"ב וביו"ד סי' קעט ס"ג.
אם אינם מוציאים בפה מותרים לדעת הריא"ז המובא בשלה"ג וכן לפשטות דעת הרמ"א בשם המהרי"ל (לא בדעת הט"ז בדעתו) ויש כמה שמחמירים והרחבתי בזה בתשובה המורחבת בענין קלפי טארוט.
ומ"מ אולי יתכן לומר ע"ד מה שתירצתי את הנהגות הר"ח מולוז'ין דגם כאן מכיון שתולה כן בטבע שאם יתחיל בהוצאה כבר יתרגל לזה ולא יפסיק, ממילא אין האיסור אלא כשתולה בעל טבעי וכמ"ש הר"ן בסנהדרין שהאיסור רק כשמסתמך על הבלים ולכאורה כך דעת המרדכי ואפשר שכך גם דעת הרמב"ם כמו שהרחבתי בכ"ז בתשובה הנ"ל.
מק"ט התשובה הוא: 121214 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/121214
פוסטים קשורים לנושא:
אב הזמין בתו לדין והיא טענה נגדו שהולכים אחרי הנתבע והדיינים השיבו לה לדברי הרמ״א שלא אומרים באב הולכים אחרי הנתבע ורצו להוציא עליה סירוב אולם הטוען שלה טען עבורה שיש חולקים על הרמ״א ואין מוציאים סירוב על זה, מי מהשנים צודקים
האם כשאדם רוצה להיתדיין בב"ד אחר במקום שאינו זכאי לבחור הב"ד האם מוציאים נגדו כתב סירוב וא"כ איזה כתב מוציאים כנגדו אם שמתא או היתר לדון שלא בפניו או גם היתר ערכאות