נתבאר בפנים הדברים שיש להעדיף (עכ"פ ברמת עדיפות) תחליפי חלב על פני חלב אם נכרית, והנני להוסיף בזה עוד כמה נקודות בנוסף לדברים שהתבארו בפנים התשובה:
א) דעת ר"ח שהובא בראשונים ובבהגר"א על הרמ"א (סי' פא ס"ז סקל"א בליקוט) שאין היתר להאכילו חלב אם נכרית אלא רק מדין סכנה כמו שהותר להאכילו מבהמה טמאה במקום סכנה ומשוה דין חלב אם נכרית לדין בהמה טמאה, ועי"ש בבהגר"א הראיות לזה לדעת הר"ח, וא"כ לדעתו פשיטא שאף מדינא אין היתר ליתן חלב אם נכרית לתינוק במקום שיש תחליפי חלב ואין סכנה, וכמו שנתבאר בפנים התשובה אין לזה הגדרה של סכנה בזמנינו כשיש תחליפי חלב, ואם כן היכא דאפשר אפשר להרויח שיטה זו.
ב) בפמ"ג משב"ז סקי"ב הביא דברי הפר"ח סקכ"ו דאף דקטן אוכל נבלות אין ב"ד מוון להפרישו מ"מ יש להפריש דמוליד לו טבע רע וכו' וסיים הפמ"ג ע"כ שומר נפשו לא יתן בנו למינקת גויה אם שאי אפשר דהוה סכנה אז שרי לא בענין אחר עכ"ל, ומבואר דאף לדעת הרמ"א שפסק כרשב"א שההיתר הוא אף שלא במקום סכנה מעיקר הדין ומ"מ הזהיר הרמ"א שלא לעשות כן בפמ"ג מבואר דבהיתר של עיקר יש להשתמש רק במקום סכנה.
ומאחר ויש להחמיר כאן יותר מעיקר הדין כמשנ"ת בפר"ח ובפמ"ג א"כ אפי' אם בהל' שבת וכיו"ב חלב אם יכול להחשב סכנה (היינו אפי' את"ל שיש צד רחוק כזה) מ"מ מאחר דכאן יש להחמיר יותר מן הדין א"כ אין ליתן חלב אם אלא במקום שבאמת אין פתרון להציל חיי התינוק בלא זה.
ולהשלמת הענין אביא דברי הפר"ח (סקכ"ד וסקכ"ו) כמו שהביא באבן העוזר שם דמנהג העולם להקל במינקת נכריות ואפילו אפשר בישראלית, ובודאי לא יפה הם עושים, לא די שמטמטם הלב ומוליד לו טבע רע אלא שסופו יוצא לתרבות רעה, כמבואר בירושלמי [חגיגה פ"ב ה"א] מאלישע אחר כשאמו היתה מעוברת עברה [על] בתי עכו"ם והריחה מאותו מין והיה אותו הריח מפעפע בגופו כארס של עכנאי, ומכל שכן שהנכרית אוכלת כל דבר טמא וזה ינק הולד, ומכל שכן מה שכתב בהגהות אשרי [עבודה זרה פ"ב סימן ו ד"ה להזהיר] דאמו של אחר אכלה דברים טמאים עכ"ל.
מק"ט התשובה הוא: 125488 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/125488