האם ערי הלווים היו מוקפות חומה

עוד תוכן קשור:

1. בחור צעיר עשה בטעות קרחת באמצע ראשו בתספורת ובחור כהן בגילו אמר לו טמא האם יש לחוש משום דיני טומאת צרעת כמו איסור כניסה לערים מוקפות חומה וחיובי מצורע המבוארים במו”ק פשיטא שהתנאי הראשון לטומאת נגע הוא שנגע יהיה טמא בתנאי נגע, דלא לחינם נאמרו דיני נגעים, וכיון שנתק שנעשה על ידי תספורת אינו מטמא לא מועיל שהכהן יטמא אותו, וכ”כ גם בפירוש הרא”ם עה”ת שכהן אינו יכול לומר טמא על נגע טהור והוא דבר פשוט שאפי’ אם הכהן התברר שטעה בשוגג אין כאן טומאה כלל […]...
2. האם היו שומרים אהרן ובניו על המשכן בכל העת לכבוד ידידי רבי אריה ליב הכהן לינטופ שליט”א ע”ד השאלה במ”ש בתמיד רפ”ק בג’ מקומות הכהנים שומרים וכו’, ואמרי’ התם כ”ו א’, מנא ה”מ אמר אביי אמר קרא והחונים לפני המשכן קדמה לפני אהל מועד מזרחה משה ואהרן ובניו שומרים משמרת המקדש למשמרת בני ישראל וכו’, ומסקינן אמרי הכי קאמר והחונים לפני המשכן קדמה לפני […]...
3. האם בני המן היו ג"כ עבדי מרדכי הנה מקופיא היה נראה שלא, שהרי זה לא מצינו שמרדכי קנה גם את זרש אשתו של המן, וכ”ש לפי המדרשים שקנה את המן בשעת מלחמה א”כ מסתמא שזרש לא היתה שם כיון שאין דרכה של אשה לעשות מלחמה (קידושין ב ע”ב, ואמנם עי’ בפרק חלק סנהדרין צה ע”ב לענין קרונות של זהב וכו’ אבל יש […]...
4. בארץ ישראל שהיו קוראים התורה בשלוש שנים (מגילה כט ע”ב) האם היו מקפידים על תקנת עזרא על זמן קריאת פרשיות הקללות (שם לא ע”ב) ברמב”ם משמע שכן, דהרמב”ם בפי”ג מהל’ תפילה ה”א כ’ דהמנהג הפשוט להשלים התורה בשנה אחת ויש מי שמשלים התורה בג’ שנים ואינו המנהג הפשוט, ובהל’ ב’ כתב דעזרא תיקן שיהיו קוראין קללות שבספר ויקרא קודם עצרת ושבמשנה תורה קודם ר”ה ושהמנהג הפשוט שיהיו קוראין במדבר סיני קודם עצרת וכו’ ע”כ. ומשמע שם בה”ב שיש תקנת […]...
5. כף בשרית רותחת שאינה בת יומה שנפלה לתוך כלי צונן שהיה מלא מים ובתוכם היו שרויים כפות חלביות ויש ששים במים עם הכלים החלביים יחד כנגד הכף הבשרית אך איך אין ששים כנגד הכלים החלביים מה דין כלים אלו הנה הכלל הוא שכשהכל בתוך המים יש ביטול בששים, ולכן בענייננו די בששים כנגד הכף, והכף לא אסרה את הכלים האחרים. אולם הכלל הוא שבכל מקום שחתיכה בטלה בששים החתיכה עצמה אסורה, ולכן אם היה הכף בן יומו הרי הוא מחוייב הגעלה מן הדין, אבל מאחר שאינו בן יומו אינו מחוייב הגעלה מן הדין, אך […]...
6. עשרה הרוגי מלכות באיזה תקופה היו, ואם הרגו כולם בזמן אחד או לא שאלה {לכבוד החו”ב וכו’ הר”ר עקיבא משה נר”ו אשאלה ממנו בענין עשרה הרוגי מלכות אי מתו בפרק אחד, או בזמנים חלוקים. לפי שראיתי מי שכתב בזה ולא הונח לי, ואבקשו לברור אוכל מתוך פסולת. יהא רעוא דתיתי לי איגרתיה בעגלא. אי”ש} תשובה בס”ד ‏יום רביעי ל’ סיון תשע”ו שלו’ וברכה הנה אין דרכי בכך להכריע […]...
7. איך מותר בזה”ז להפריש חלה ותרומה כשגורם ע”י טומאה לקדש | איך היו נוהגים עם נדה בזמן הבית בעניני טומאה וטהרה שאלה כבוד הרבנים הגאונים שליט”א אשמח אם יוכלו להשיבני דבר: א. איך מותר להפריש בימינו חלה ותרומה, והרי אסור לגרום טומאה לתרומה, ואנו כולנו טמאי מת ונמצא שבהפרשת חלה ותרומה מטמאים אותם. ב. איך הסתדרו בזמן הבית עם כל הכסאות והמטות והמזרנים שבבית שנטמאו בטומאת משכב ומושב של נדה וזבה. ובשלמא כלים אפשר להשתמש בכלי […]...
8. מדוע היו לקרח בגדים אצל הכובס בעוד לא הוצרכו במדבר לכיבוס הבגדים שאלה נאמר בתורה, שמלתך לא בלתה מעליך ורגלך לא בצקה זה ארבעים שנה )ח, ד), ענני כבוד היו שפים בכסותם, ומגהצים אותם כמין כלים מגוהצים, ואף קטניהם, כמו שהיו גדלים היה גדל לבוש עמהם, כלבוש הזה של חומט, שגדל עמו (רש”י). מקור פירש”י, במדרש רבה (דברים ז, יא) שכשהיו ישראל במדבר, בגדיהם לא היו צריכים […]...
9. מה הטעם שבסעודת עיבור החודש היו מעלים רק פת דגן וקטנית ולא בשר ויין עי’ ביד רמ”ה סנהדרין ע ע”ב שהביא כמה טעמים לזה: א) שמא יאכלו אכילה גסה וישתכרו ולא יעיינו בדבר כראוי. ב) שלא לבייש את מי שאין לו, ועי”ש עוד, ולפי תירוץ זה לא היה בא מממון הציבור אלא מממון היחידים או שכל אחד היה מעלה לעצמו (ועי’ בסוגי’ שם לענין הבן סורר שהעלה לעצמו ויכול […]...
10. החיילים הנמצאים בעזה האם יקראו המגילה גם בט"ו לכבוד הרה”ג גמליאל רבינוביץ שליט”א מח”ס גם אני אודך ראוי לחשוש לשמוע מגילה גם בט”ו מספק בלא ברכה, ומ”מ מכיון שיש כאן ספק אחד או יותר לכן המקיל בזה אין למחות בידו. מקורות: הנה כמה אחרונים הזכירו לחשוש לשי’ הירושלמי [ריש מגילה] שכל הערים המנויות בא”י בספר יהושע היו מוקפות חומה (אע”ג דמסתימת הבבלי משמע […]...